"בנים כאלה, אשר ככה חיים, ככה לוחמים וככה מתים, הם הדבר הנפלא ביותר שיש לנו בחיינו - כהורים, כחברים ובחיי ישראל כאומה. יש מאורעות פשוטים שהופכים במרוצת השנים והדורות לאגדה. בנים אלה הם אגדה שהייתה למציאות, חלומו של עם, עם גולה, דווה ומושפל, שהיה למציאות - מציאות של עצמאות, של מולדת, של ירושלים, של יישוב ההר והמדבר, של מים ושל עצים ופרחים - אבל גם מציאות של דם, של קרבות, של לויות, של גופות נקובי כדורים, השבים אלינו עם שחר, נישאים באלונקות וכל מה שנותר לנו הוא לאמץ אותם אל לבנו, לחבק אותם בכאב עמוק מנשוא, באהבה שאין לה מלים ובידיעה, שאין לנו דבר קרוב מהם, יפה מהם, יקר מהם.
הורי הבנים הנופלים במלחמה לא לנחם כי אם להיות עמכם באבל אנו כאן, להיות באבל זה יחד בכל לב ונפש!"