בליל ה- 19.4.48, בעוד השיירה מתארגנת והגדוד החמישי מפנה את משלטיו, כדי להתרכז בחולדה, יצא הגדוד הרביעי על ארבע פלוגותיו לתקוף את הכפרים בית-צוריק ובידו, כבש אותם ופוצץ חלק מבתיהם. עם שחר שב לבסיסו.
לאחר מעשה הועלתה שאלה אם היה זה נכון להתיש את הגדוד הרביעי באותה פעולת לילה, או שמא עדיף היה לשומרו כעתודה, שתפעל במקרה של הסתבכות השיירה, שעה שהגדוד החמישי נמצא בתוכה. חשוב לציין, כי בעת תנועת השיירה הופר העיקרון, שלפיו תיסע השיירה בפרוזדור מאובטח, מאחר ששיירת ה- 17.4 עשתה דרכה בלי להיפגע , והבסיס בסאריס היה הרוס.
ב- 20.4.48 עם שחר יצאה ממחנה ביל"ו הגדולה בשיירות שהועלו לירושלים. היו בה כ- 300 כלי-רכב (מהם כ- 250 משאיות-אספקה) ונסעו בה מעל ל- 1000 איש: כ- 300 לוחמי הגדוד החמישי (בפיקוד המג"ד מנחם רוסק); כ-50 אישים, מראשי היישוב; מפקדים בכירים ומיפקדת חטיבת 'הראל', בראשות המח"ט יצחק רבין; אנשי פלוגה ד' של הגדוד הרביעי כ- 120 במספר - שהועברה לירושלים; כ- 300 נהגים ועוד.