תפריט נגישות

רב"ט יוסף סימבול ז"ל

יוסף סימבול
בן 27 בנפלו
בן יהודית ושלמה
נולד בתל אביב
בכ"א בשבט תרפ"א, 1/1/1921
התגורר בפתח תקוה
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד החמישי - "שער הגיא", מפח"ט 5
נפל בקרב
בי"א בניסן תש"ח, 20/4/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: שער הגיא
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים
הותיר: אשה ובת (יוספה, נולדה אחרי נפילתו)

קורות חיים

יוסף בן שלמה ויהודית, נולד בכ"א בשבט תרפ"א (1921) בתל-אביב. מיד אחר כך עברה המשפחה להתישב בעין-גנים שליד פתח-תקוה. למד בבית-ספר פיק"א ובגימנסיה "אחד-העם" בפתח-תקוה ואחר-כך בבית הספר המחוזי בגבעת-השלושה. מילדותו עזר להוריו בעבודות המשק.

בן 15 הצטרף ל"הנוער העובד" והתבלט בו כמדריך. ב"הפועל" הצטיין בהתעמלות, משחקים, אתלטיקה קלה וכבדה והיה מאמן למשחקים ולבוקס. היה חביב על החברים וער לתפקידי השעה ומגיל צעיר השתתף במלחמה לעבודה עברית מאורגנת. הצטרף בין הראשונים ל"פלוגות-הפועל" ושימש בהן מדריך לספורט שימושי. באותו זמן הצטרף גם ל"הגנה" ונשלח לעבוד בהקמת גדר-התיל בגבול הצפון בתקופת המאורעות 36'-39'.

ב-1942 התגייס לפלמ"ח, ושירות זה היה חשוב בעיניו יותר מההתגייסות לצבא הבריטי, שכן חזה מראש את ההכרח להילחם למען שחרור המולדת. תרם את חלקו בגבורה בהעלאת מעפילים ובפעולות-מחתרת נגד הבריטים, וראה בכך את החזית הלאומית העיקרית. במצור הבריטים על רשפון נאבק עם 5 חיילים שעמדו בשרשרת המצור והתפרץ לעזרת הנצורים. ב-1945 שוחרר מהפלמ"ח, החל לעבוד בחברת החשמל בפתח-תקוה והוסיף לעבוד בהדרכת נוער.

ביום הולדתו ה-25 נכנס לחופה עם חברתו מלכה. משהחלה ההתקפה הערבית אחרי הכרזת לייק סאכסס חזר מיד לשירות בפלמ"ח. בלי להתחשב בשחרור שהוריו השיגו בשבילו, בהיותו בנם יחידם, ובמצב אשתו ההרה, השתתף בסיורים ובפעולות נגד קני פורעים והמקלע שבידו הפיל אויבים לרוב. אך, בפעולה נגד אחד הכפרים, כשנכנסו ערביות לבית המוכתר, שיוסקה המטיר עליו אש, הפנה את כיוון היריות לגובה הגג לבל יפגע בנשים.

אחר-כך הוטל עליו תפקיד המודיעין במחלקה, וכשם שחבריו בפלמ"ח מילאו במסירות-נפש את החסר בציוד ובנשק, כך מילא הוא ביגיעה ובהתמסרות יתירה את החסר באמצעי מודיעין והגיע בתפקיד זה להצלחות.

הועלה לתפקיד סגן-קצין-מודיעין גדודי. בהתחשב בנסיבותיו המשפחתיות השתדלו מפקדיו וחבריו להרחיקו ממשימות קרביות מסוכנות ביותר. ואם כי שירותו היה חשוב מאד למאמץ המלחמתי לא יכול היה להשלים עם השירות ב"עורף" ולא שקט עד שהורשה להשתתף במבצע פריצת הדרך לירושלים. חבריו סיפרו נפלאות על קור-רוחו ומסירותו ועל זריזותו בטיפול במקלע, כשהיה ממתין עד התקרב האויב לטווח בטוח (ומסוכן ביותר בשבילו), ואז היה משיג "תפוקה" מכסימלית במינימום של כדורים.

התרחק מתפקידי פיקוד, אך עצם נוכחותו השרתה בטחון על חבריו. מחולדה ועד למעבר לשער-הגיא חולל פלאים במקלעו ובתפיסת משלטים להבטחת המעבר.

ב-20.4.48 בשיירת מזון גדולה ותגבורת לירושלים, הותקפה השיירה במטר אש קטלני מן ההרים. באותו הזמן פוצץ הגשר מאחורי הכוח שבהגנה העורפית, שיוסקה נמנה על לוחמיו, ללא קשר עם העורף. בקרב זה בלט יוסקה השקט, הרגוע, בהשתלטו על המצב.

הערבים ניתקו מן השיירה את 10 המכוניות האחרונות. האש כוונה לעבר מכוניות אלה. יוסקה בזריזות הגיש עזרה, עצר את האויב במקלעו ואיפשר לאסוף את הפצועים וההרוגים ומנע מהאויב לרדוף אחרי החלק העיקרי של השיירה, שהספיק לעבור את הגשר לפני פיצוצו.

השהיית האויב - נתנה לאמנובלנסים אפשרות לאסוף את הפצועים ולהביאם לבתי החולים בירושלים. רבים מחבירו חבים לו את חייהם, אך הוא עצמו ניספה בקרב זה.

בן 27 בנפלו.

נקבר בקרית ענבים ב- 22.4.1948. בתו יוספה נולדה אחרי נפילתו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה