סגן מרדכי "מוטקה" דגי הרינג ז"ל

קורות חיים

דגי (הרינג) מרדכי ("מוטק'ה") בן זאב וחוה. נולד בינואר 1925 בפולין. בהיותו בן שנה עלתה אמו ואיתה חמשת ילדיה ארצה. האב הקדים את בני משפחתו וחיכה להם בארץ. חבלי היאחזותה של המשפחה קשים היו, ושנות הסבל הטביעו את חותמן על התפתחותו של מוטק'ה וחישלו את אופיו. בהיותו עוד בבית-הספר העממי בפתח-תקווה הצטרף להסתדרות "הנוער העובד".

עם גמר לימודיו יצא עם חבריו להכשרה לתל-נוף ואחר-כך עבר לגנוסר. חלה בקדחת ונאלץ לעזוב לזמן-מה את הקיבוץ. עבר לתל-אביב והיה פעיל בסניף "הנוער העובד". עבד בריכוז הפעולה המקצועית שלו.

עם פרוץ מלחמת-העולם החליט להתגייס לצבא הבריטי, אולם אחיו הבכור "הקדימו" והוריו לא הסכימו לגיוסו, הסכמה שנדרשה להתגייסות בני ה-17. מוטק'ה מצא דרכו לפלמ"ח. ב-1943 הצטרף להכשרה המגויסת בנגבה. כבר אז התבלטו תכונותיו: רצינות, אחריות, שקט, עניו בהליכותיו, שתקן לפי טבעו ויודע לשמור סוד. עלה במהרה בגרם-המעלות הפיקודי. נשלח לקורס מפקדי כיתות, משם - לקורס מפקדי מחלקות. עלה לדרגת מפקד מחלקה בפועל, ואחר-כך לתפקיד מפקד-פלוגה.

מרדכי שימש מדריך למחלקות הפלמ"ח ברמת-הכובש, ואחר-כך בגבעת-השלושה. שימש מאמן ומחנך כאחד. מפקד תקיף וחבר אהוב על פקודיו-חניכיו. בתקופת המאבק השתתף בפעולות רבות, בין השאר - בהתקפה על מחנה המשטרה הניידת הבריטית בשרונה וב"ליל וינגייט".

תכונותיו עשוהו ללוחם-מחתרת אידיאלי. נשלח לקפריסין ושם ארגן את הבריחה מהמחנות ואת העלייה הבלתי-לגלית. שבועות מספר לפני ה-29 בנובמבר 1947 חזר ארצה ועמד לקבל חופשה, אותה רצה לנצל לשם השלמת השכלתו.

עם פרוץ מלחמת-השחרור התמנה לתפקיד גייס של הפלמ"ח, אולם תבע את העברתו לתפקיד קרבי. נקרא למטה מבצע "נחשון", נלחם בשורות גדוד "הפורצים" כמפקד פלוגה. מרדכי קיבל את הפיקוד על הקטע הקשה ביותר.

הוא בחר למחלקתו, את עזי הנפש המיוחדים ויצא בראשם להסתער על האויב. את ניסיונו הוא רכש כבר בפעולותיו הקודמות. מחלקתו הצטיינה בקרב ואמנם, מוטקה עמד בפרץ. המחלקה יצאה להתקפה וכתוצאה ממנה נפצעו כאמל ערקאת וודאוד ערפאת עכרפאוי, ממפקדיהם הבכירים של הערבים. אך בהתקפה זו על הקסטל ב-8 באפריל 1948, נפל המפקד מוטקה.

הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.

ב 11.4, הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות במעלה-החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר להר-הרצל בירושלים.