אל"ם יצחק רוזן רוזנבוים ז"ל

קורות חיים

יצחק בן יפה ודב, נולד ביום א' בחשון תרפ"ט (15.10.1928) בגרמניה. יצחק התחיל את לימודיו בשנת 1934 בעיר הולדתו ובשנת 1942, כשהוגלה עם משפחתו לגיטו ריגה נאלץ להפסיק את לימודיו התיכוניים. הוריו ושלושה מאחיו נהרגו בשואה והוא כנער, הצליח להשאר בחיים לאחר שניצל מספר פעמים ממוות.

כניצול שואה עזב את גרמניה, עבר לאיטליה ובינואר 1946 הגיע לישראל כמעפיל באניה "אנצו סירני". לארץ עלה לבדו בהיותו בן 17, השתקע בפתח-תקוה והחל לעבוד בעבודות שוונת. בשנת 1947 נשא לאשה את חיה לבית לויט. להם נולדו שני בנים - דב ונתן.

במלחמת העצמאות, ביולי 1948, התגייס לצה"ל. עם תום שירות החובה התנדב לשירות קבע, אותו החל בתפקיד שליש בגדוד חי"ר בדרגת סג"מ. במשך מספר שנים ביצע תפקידים רבים כקצין שלישות וכקצין מטה ובהם: "עוזר קצין שלישות חטיבתי: כקצין מטה באכ"א/ארגון ועוזר קשל"פ בפקוד הדרום.

בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה בשנת 1961.

כקצין שלישות של פקוד ההדרכה מונה בדצמבר 1961. באותן שנים אירגן את הצעדות הגדולות של צה"ל, כן ניהל את קבוצת הכדורגל של פיקוד ההדרכה שהשתתפה באליפויות צה"ל המופרסמות באותן שנים. כראש ענף ארגון במחלקת ההדרכה התמנה בשנת 1965 והועלה לדרגת סגן אלוף. במלחמת ששת הימים שירת בחזית הדרום כקצין שלישות אוגדתי. בתום המלחמה הוטל עליו לרכז את לקחי אכ"א בתחום השלישות ואת תוצאות מחקרו הוא פירסם בספר על תורת השלישות במלחמה. כמדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה שימש בשנת 1968.

לתפקיד ראש ענף תגבורת בבסיס קליטה ומיון מונה באוקטובר 1968 והיה מופקד על קליטת המתגייסים, מיונם ושיבוצם ואחראי על תגבור יחידות הצבא בכוח האדם.

עם תחילת מלחמת יום הכיפורים נטל חלק בגיוס הכוחות ובמהלך המלחמה פעל רבות לתגבורת כח-אדם. הוא יצק את היסודות לטיפול מקצועי ויסודי בכל מערך המילואים.

כראש מרכז גיוס במטכ"ל-אכ"א מונה בסוף שנת 1973 והועלה לדרגת אלוף משנה. הוא עמד בראש מבצע רב היקף להקמתה של לשכת גיוס ארצית שבאמצעותה מוחזרו לשירות אלפי מפוטרים משירות ביטחון.

כנספח אכ"א בארה"ב וקנדה מונה במרץ 1978. פעל רבות לקיום קשר הדוק עם הקהילה היהודית ומוסדותיה והגברת הזיקה בין אזרחי ישראל עם הארץ. כראש אכ"א-פרט מונה באוקטובר 1980. בתפקיד זה היה אחראי על נושאי הרווחה ותנאי השירות של חיילי צה"ל בשירות החובה, הקבע והמילואים. תפקיד אותו מילא גם בתקופת מלחמת שלום הגליל.

בצה"ל שירת 36 שנים בהן ראה שליחות. את מרבית חייו הקדיש, כמעט משך דור שלם, לעשייה מגוונת מתחומים השונים של אגף כוח אדם. מפקדיו וחבריו מספרים כי במשך כל השנים גילה יכולת אירגונית יוצאת דופן, היה קצין מקצועי ומנוסה, תמיד ראה את החייל כאדם. על אף תרומתו הרבה, סגולותיו ויחודיותו שעשוהו לשם דבר פעל תמיד בצניעות ובענווה.

ביום כ"א בסיון תשמ"ד (21.6.1984) נפטר כתוצאה מהתקף לב - תקופה קצרה אחרי שהתאלמן מאשתו, חיה ז"ל. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בפתח-תקוה.

בן 55 במותו.

בדברי ההספד והפרידה אמר ראש אגף כח אדם, אלוף עמוס ירון, כי יצחק היה "מפקד, חייל ואדם".