האנדרטה נישאת לגובה 16 מטר ונראית כמעט מכל תצפית בהרי ירושלים, בהרי בית אל ובשפלה הצפונית. היא בנויה כשער הפונה לירושלים. בראשו מבנה גיאומטרי מבטון חשוף, המורכב מרובעים ומשולשים, ובמרכזו מרפסת לתצפית היקפית. מן המרפסת נשקף נוף הרי ירושלים ובעיר ירושלים במזרח; הר בית אל והרי גופנא בצפון; מישור החוף והשפלה הצפונית במערב; והר חברון הצפוני והמערבי בדרום. אל המרפסת עולים במדרגות, הקבועות בשני עמודי השער. על העמוד הצפוני סמל הפלמ"ח והכתובות: "על במותיך חלל" (שמואל ב א יט); לזכר 418 חללי חטיבת פלמ"ח הראל ו-14 חללי גדוד בית חורון"; ו"לזכר חללי המתיישבים והלוחמים של האזור בהגנת היישובים וקרבות הראדאר". על העמוד הדרומי סמל חטיבת "הראל" והכתובות הבאות: "לזכר חללי חטיבת הראל (10) במבצע קדש-תשי"ז".
"לזכר 40 חללי חטיבת השריון הראל במלחמת ששת הימים-תשכ"ז".
"לזכר 35 חללי חטיבת השריון הראל (164) במלחמת יום הכיפורים-תשל"ד".
האדריכלים אריה ואדלר שרון ראו במגדל הזיכרון מעין ברכת מים של קיבוץ או מושב, השולטת למרחוק בשקיפותה.
מבקרים באנדרטה ראו במבנה הגיאומטרי שעל המגדל שתי "צלחות" של מתקן מכ"ם, המונחות זו על גבי זו.
ממערב לאנדרטה, על משטחי בטון, ניצבים כלי-רכב קרבי של צה"ל ושל הצבא הירדני, שנטלו חלק בלחימה: משוריין "סנדוויץ" ממלחמת העצמאות, טנק "שרמן" 1-M של צה"ל וטנק "פטון" 47-M של הצבא הירדני. סביב האנדרטה משתרעים שרידי המוצב הירדני הגדול, ששולבו באתר הזיכרון: תעלות קשר, בונקרים, קירות מגן מבטון עם חרכי ירי ומכשולים נגד טנקים. למרגלות האתר מדרום, ליד הדרך, שרדו מספר "שני דרקון". אחת מהן משמשת גלעד, המנציח שישה חיילים מגדוד "הפורצים", שנפלו במקום במלחמת ששת הימים.