נדמה לי שהתקופה המאושרת בחייו של חנניה ז"ל היתה כאשר למד בישיבת "חברון" בירושלים. גמרא גדולה פתוחה לפניו ופיו ממלמל דברי-תורה, הלכות שניתנו למשה מסיני, ומרגע לרגע ההתלהבות הכבושה בתוככי-ליבו מתפרצת החוצה, ומגיעה לשיא בניגון מרגש ביותר, בעוד פיו ממלמל "אמר רבא, אמר אביי..."
למרות התמדתו בלימוד יומם ולילה, מצא לו זמן לעזור לבעלי ביתו זוג זקנים שהשכירו חדרים לבחורי-הישיבה. יום-יום היה יוצא לערוך למענם קניות כשהוא משכים קום כדי לא לאחר לתפילה. מצא לו זמן לשבת לידם, לדבר אל ליבם ולשוחח שיחת-חולין.
צבי אריה בינדר