סיפר חברו לנשק מוטל'ה: "תמיד ראיתיו כשחיוך מבויש קמעא על פניו. כמו שאומרים בצבא - שום דבר לא "שבר" אותו; לא עבודות קשות ולא אימונים מפרכים. הוא היה בעל כושר גופני מעולה. בזמן העבודות תמיד בחר בקשה ביותר. כאשר סיים את שלו, היה עוזר לאחרים אף שלא היו מבקשים. הוא היה דמות חיובית בין החבר'ה בפלוגה. תמיד סיפר על חוויותיו מהשכונה, ובמיוחד על אביו בעל הכושר הגופני הרב. מרוב אהבתו לאביו, חיקה אותו בכל. ממנו גם ירש את יכולתו הפיסית".