רנ"ג יוסף עזר ז"ל

ה' בתשרי תשס"ד 1.10.2003

יוסי אחי הבכור, הנה חלפו עברו 11 חודשים מיום מותך ואנחנו מוקירי זכרך משפחה, חברים, חברים לנשק, התכנסנו כאן בחלקה הצבאית ועדין המומים וממאנים לעקל את העובדה הקשה מכל שאתה לא איתנו.
היית הבכור להורים אוהבים שושנה ואליהו שגידלו אותך ואת חמשת אחיך עם המון חום ואהבה. קיבלנו מההורים חינוך לתפארת, חינוך של אהבת ארץ ישראל, עם ישראל, אהבת הזולת, ועזרה לחלש. היינו מודל לחיקוי בכל השכונה.
היית ראש החץ שהוביל את המחנה תמיד. מבית הספר היסודי "בר-גיורא" בו למדנו, דרך בית הספר והמכללה של אורט סינגאלובסקי בו למדנו חלקינו, ודרך התרומה לקהילה בה כל אחד מהאחים תורם את חלקו במסגרת המתאימה לו.
כל מורה וכל תלמיד ביסודי ובתיכון ידע מי זה עזר וידע להעריך ולהוקיר שם זה.
בתום לימודך התגייסת לצה"ל, לחיל הקשר חייל אותו מאד אהבת, התחלת את שרותך מטוראי מתחיל, והגעת לדרגת רנ"ג בכיר בזכות יכולתך הגבוהה התמדתך ודבקותך במשימות אותן ביצעת.
במהלך שירותך הכרת את אשתך אביבה תחלדו לכם רוזי ושירי שהיו אהבת חייך.
יחד עם אשתך אביבה חינכתם את הבנות לערכים עליהם גדלתם אתה ואביבה.
כשהתבססת בחיים ובמסגרת הצבאית החלטת שהתרומה לקהילה חשובה לך מאוד, וכך חזרת לשכונה בה גדלת וממנה פרחת, שכונת-התקווה. חזרת למקום בו היית כדורגלן בילדותך והחלטת יחד עם חברים להקים את מועדון הכדורסל של קבוצת הנשים של בני-יהודה.
הצלחת להשיג תקצינים ממקורות רבים טיפחת את הילדים והנוער שהגיעו לאגודה, ראית בפעילותך בבני-יהודה פרויקט חיים ועשית זאת בהתנדבות מלאה ללא שכר עם המון צניעות וללא תאוות פרסום, לא סתם הגדירו אותך רבים באיגוד הכדורסל, ובתחום הכדורסל נשים "כשמעון מזרחי" של כדורסל הנשים.
יודע אני כמה חשוב היה לך פרויקט זה וכמה נחת היה לך בהצלחות הקבוצה בעשור האחרון בארץ ומחוצה לה. סיפוק נוסף היה לך לראות בהצלחת הילדים הנערות והבוגרים שהצליחו בזכות ולא בחסד בכדורסל ובתחומי החיים.
לפני פחות משנתיים ביום הולדתך בתאריך 21.1.02 אושפזת בבית החולים והאבחנה הראשונית הייתה דלקת ריאות, זוכר אני איך לא הבנת למה מאשפזים אותך וקיווית לצאת תוך יום יומיים. לצערנו לא כך היו פני הדברים והתגלתה אצלך מחלת ריאות קשה.
יחד בכוחות משותפים שלך, של המשפחה התומכת, וקצינת הנפגעים מירב החלטנו לצאת למלחמה במחלה ולנסות לנצח. לאורך כל תקופת המלחמה במחלה עשינו המשפחה, מירב ואתה את המכסימום. היית נכון לקבל כל טיפול ופרוטוקול שהוצע לך ע"י הרופאים. במהלך הטיפולים היו הרבה עליות וירידות, אולם אתה היית זה שעודדת אותנו להמשיך, כי זו הייתה דרכך: דבקות במטרה. ככל שחלפו הימים והשיפור המיוחל לא היגיע, היית מוכן לקבל טיפול ניסיוני שלצערנו לא הספקת להתחיל בו.
אושפזת באותו סוף שבוע מר כאשר כולנו, המשפחה האוהבת והתומכת לא זזה ממיטתך עד לרגע בו המחלה הארורה לקחה אותך מאיתנו ועצמת את עינך.
יוסי אחי היקר חלפו 11 חודשים מיום מותך במהלכן השתדלנו מדי ראש חודש, יום-הולדתך ויום הזיכרון להגיע ולפקוד את הקבר והיינו כחולמים.
הביקורים היו קשים אולם חשוב שתדע זאת, אתה וזכרך חקוקים עמוק עשק בתוכנו.
היו לנו שיחות נפש רבות לפני מותך בהם ביקשת מספר בקשות ובהן שנשמור חזק חזק על אביבה רוזי ושירי אותם מאוד מאוד אהבת והבטחת שתמשיך לאהוב ולשמור מלמעלה, שנשמור חזק חזק על ההורים אותם מאד כיבדת, שנשמור על מזל האחות שתמיד לה דאגת, שנשמור על משפחה מגובשת ומאוחדת, ועל פרויקט חייך בני יהודה שתקוותי היא שיעלו שוב על דרך המלך ולמען מורשתך ישכילו לצאת מהקשיים הזמניים.
יוסי אחי הבכור חסרונך מורגש בכל מקום, האובדן הפתאומי באמצע החיים באמצע העשייה, קשה לכולנו: למשפחה, לצה"ל לבני-יהודה, ולכל מי שמכיר אותך. חסרונך מורגש יום יום שעה שעה בכל מקום ובכל פרויקט לו היית שותף במהלך חייך.
אנו משפחתך, וחברך מתחייבים לשמור את אשר בנית ולמלא אחר הבקשות אותם ביקשת לפני מותך.
אחי הבכור והאהוב,
מ"א 2226607 רנ"ג יוסף עזר ז"ל.
אנו מצדיעים לך.
אתה מאוד מאוד מאוד חסר.
יהי זכרך ברוך.
אוהבים וזוכרים אותך תמיד אחיך יעקב עזר, המשפחה והחברים.