אחד הקצינים בגדודו כתב למשפחתו מכתב, שבו תיאר את יחזקאל בשלוש שנות שירות בגדוד: "ימים של מלחמה, שבועות של אימונים מפרכים בגולן ובבקעה וחודשים ארוכים של פעילות מבצעית שוטפת בקוים קדמיים תמיד לקח חלק בעבודת היחידה, בסיורים בקוי בית-שאן והרמה, באבטחת דרכים ובפריצת דרכים חדשות בחרמון ובגולן דרכים אל הגשמת נוכחותנו במקום, דרכים אל קיום הביטחון השוטף. הוא שירת בצה"ל מתוך רצון והכרה, עם ניצול כל משאבי הגוף והנפש. הוא היה ממצמץ בעיניו מעייפות ומוסיף לשרת בחריצות ובאמונה כקשר, רץ ונהג-מג"ד בעת ובעונה אחת, באינטליגנציה הטבעית שלו, בחוש ההסתכלות ובחיוך קונדסי בעיניים. כזה היה מוכר לנו וכך יהיה חרוט בזכרוננו".