אלבום תמונות
(מתוך "דוד" פרקים לדמותו של דוד צובנר)
לראשונה פגשתי את דוד בשנת תש"ג בדירת הוריו והתחלתי לשוחח אתו על הענין שלמענו נפל. מהרגע הראשון התלהב ל"ענין" ודאג רק כיצד יביא את בשורת הצטרפותו ל"שורה", להוריו ולקרוביו מבלי לגרום להם דאגה. במיוחד דאג לסבו החולה אולם בסופו של דבר החליט חיובית, ולאחר תקופת מעבר קצרה של הוראה ביבנה הצטרף לפלמ"ח.
בימים הראשונים של התגיסותו עלה בגורלו לעבוד במשק של השומר הצעיר - כפר מנחם - יחד עם עוד מספר קטן של מתגיסים דתיים חדשים. המציאות החילונית שלא הכירה העמידתהו בפני בעיות רבות והוא לא יכול היה בשום אופן להשלים עם המציאות הזאת. עוד ביום הראשון להיותו במקום שאלני כיצד יתכן שהעבירוהו למקום שאין בו ספר תורה ואין אפשרות לקיים שלש פעמים ביום מנין. הוא תבע את העברתו למקום אחר או את קיום התנאים שלא היה מוכן לותר עליהם ויהי מה.
חויה מיוחדת היתה בשבילו העבודה החקלאית במשק. למרות שלא היתה לו כל הכשרה בשטח זה התאמץ בכל כחותיו להגיע לדרגה של איש משק ותיק. הוא לא ידע גבול להתאמצות ואפילו אם הדבר היה מעל לכוחותיו.
ובאמונים כבעבודה. בכל נפשו התמסר לענין ולא שקט עד שהבין כל ענין וענין בשטח האמונים עד סופו. הוא לא נרתע משום מאמץ גופני כדי להגיע לרמת אמונים גבוהה. אחד הדברים האהובים עליו ביותר היה הסיור, וזה מתוך אהבתו המיוחדת את ארצנו, אשר שאף להכירה על שביליה וישוביה העבריים והערביים. בכל ענין מיוחד שנתקל בו בדרכו - אם במערה או ציונים אחרים בשטח, התבונן היטב על מנת לזכרם ולדעתם.
בבקרי אותו לראשונה ביבנה עלינו יחד על המגדל של הנקודה והוא הציג לפני שאלות מרובות על שמות הנקודות והכפרים, ועל הנעשה בחקלאות בסביבה וכו' וכו'.
את השתלמותו במקצועו המיוחד - חובשות - קבל כעבור תקופה די ארוכה וגם בשטח זה גלה התענינות והתמסרות יוצאת מן הכלל הוא לא חסך זמן כח ומרץ, כדי לדאוג לעניני העזרה הראשונה והבריאות שהיו נתונים לפקוחו. אף במסבות הקשות ביותר מלא את תפקידו ללא רתיעה.
זוכר אני את התלהבותו בעת עלותנו לביריה. משעה שהחלט לעלות למקום היה דוד כולו מסור לענין. הרגשתו כי אכן כאן הוא שותף ל"בנין הארץ" ממש, היתה מוצאת את בטויה בהזדמנויות רבות. רבים היו המבקרים במקום אשר שמעו את הסברתו המפורטת על תולדות המקום וסביבותיו.
בחיים היום יומיים היה דוד אחד מעמודי התוך ביחידה. בשיחות החברה לקח תמיד חלק פעיל ובקורתו היתה מכוונת לתקון ולהתקדמות. הנעים את השעות החפשיות של החברים ע"י קולו הערב וחזנות, וכן לקח חלק פעיל ומוצלח בהצגות שונות ובמסבות חברים.
דתיותו של דוד היתה שלמה ואף בהמצאו לבד בין לא דתיים ידע לעמוד על דעתו ללא ותורים; אפשר היה לראות את דוד השכם בבקר שעה לפני זמן הקימה של כל החברים, כשהוא מתהלך בחצר וגמרא בידו והוא לומד את הדף היומי כפי שקבע לעצמו.
מסירות חברית מיוחדת גלה דוד בעת ישיבתנו בכלא. הוא זרז את החברים לכתיבת מכתבים. ופנה למוסדות ולאישים כדי להקל עלינו את הישיבה ולקים לנו את הקשר עם העולם החיצוני.
מסירות, עקביות ונאמנו תבכל השטחים, צינו את אפיו המיוחד של דוד והם לא ישכחו.
ת.נ.צ.ב.ה.
יהודה בלום
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח