אלבום תמונות
(מתוך "דוד" פרקים לדמותו של דוד צובנר)
דוד בן אברהם חיים היה טפוס מופלא של יהודי שלם וצעיר דתי לאומי. תקצר היריעה אם אנסה להעריך דמות שלמה מקיפה זו. ניחד איפה את הרשימה על אחד מן המעטים אשר עלה בידם לגשר בין הישוב הישן ובין הישוב החדש.
מתוך ספור שתי העובדות שלהלן נוכל לעמוד על השתלבותה של הדבקות בתורה ומצוות ברצון להבין וללמוד את השגי התקופה המודרנית.
פעם אחת, ביום א' בשבוע, שאלתי את דוד: "מדוע לא באת היום לבית הכנסת?" "בליתי עד שעה מאוחרת בלילה בסעודת "מלוה מלכה" אצל ר' אהר'לה במאה שערים ושבתי הביתה רגלי, מחמת עייפותי אחרתי לקום". היה זה בימי שלטונם של הבריטים כאשר "מקרים מצערים" לא היו אז נדירים ודוד גר ביפה נוף שע"י בית וגן. באותו מעמד בקשני דוד להשאיל לו ספרים העוסקים בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, כדי להתכונן לבחינותיו באוניברסיטה.
"מלוה מלכה" אצל ר' אהר'לה מצד אחד ולימוד חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי מאידך.
עובדה שניה תורה אף היא על שילוב זה של קודש וחול.
רגיל היה דוד לבוא מיפה נוף לבית וגן לתפילה במנין. באחד מימי החורף הקשים כשרוב אנשי בית וגן - מתפללים קבועים בביהכ"נ - לא באו לתפילה מחמת מזג האויר הקשה, הופיע דוד עם בן אחותו כשבגדיו רטובים. "איך העזת להעפיל בהר במזג אויר כזה?" - שאלתי אותו. "מה לעשות", השיב דוד, "ביום רגיל הנני בטוח כי תתקיים תפלה במנין. אולם היום ידעתי שאם לא אבוא ולא אביא אתי את בן אחותי - לא תתקיים התפלה במנין ור' שמרל יצטער ויסע העירה, כדי להתפלל באחד מבתי הכנסת שבעיר ולא יבוא אוכל אל פיו עד שעה מאוחרת. חסתי על בריאותו ושלומו של ר' שמרל".
הוא דוד שהסב לסעודת "מלוה מלכה" אצל ר' אהר'לה. הוא דוד שאהב לההנות מהאזנה לסמפוניה. מעטים הם הצעירים בדורנו הרוצים ויכולים לגשר בין הישוב הישן והחדש ועל כגון אלה אמרו: "חבל על דאבדין ולא משתכחין"!
ד"ר זאב חיות
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח