דוד
חודשיים עברו מאז התאונה
ואנו עדיין לא עיכלנו את הידיעה
היית בן ואח לתיפארת
ולנו נשארת רק מזכרת
בגעגועים רבים אנו עדיין לך מחכים
מי יודע אולי לתחיית המתים
או לראות אותך שוב במדים
כמו שהיית לפני רק ימים ספורים
רק כשמגיעים לבית העלמין
ואת המצבה שלך אנו רואים
אז בליבנו אנו מבינים
שאולי אותך לא נראה לעולמים
ואז קשה לתאר את ההרגשה
אולי על זה תספר הדימעה
שמהעין היא זולגת
ועל הכאב הרב היא מספרת
על בן אח וחבר שמאיתנו הלך
וחלל גדול השאיר מאחוריו
כי מאיתך הפרדה היא קשה
במיוחד כשאותך לא ניראה בחזרה
ואז בתמונות אנו מסתכלים
למרות שאותך נזכור לעולמים
כי בליבנו אותך נזכור
ואת שמך לזכר עולמים נינצור
דוד אותך תמיד נזכור.