אמרו לי
שאני צריך לכתב
גם על פרחים וצפרים
ושמש זורחת יפה
וילדים משחקים וצוחקים.
אבל אני, אפסו מלים מפי
לאמר להם שעבורי כבר אין.
כבר אין צחוק של ילדים
כבר אין שמש זורחת יפה
כבר אין סוס דוהר לבדו בשדה פתוח.
ואיך אמר להם זאת ?
ואני יודע כי יבוא יום
בו אני אגלה
את השמש והצחוק.
ואיך אמר בלא לפגע ?
איך אסביר בלא לשבור ?
אולי אכתב להם שיר
שאת חציו הראשון אעתיק מביאליק
וחציו השני אולי אמציא לבד
ואז הם יחשבו שאני עוד מקוה
וזה יעשה להם חם כל כך מבפנים.
אז למה שלא אעשה זאת ?
שקר קטן, מעודד, מחזק !
אך בבוא היום אצטרך לומר להם
ולהסביר
שעבורי כבר אין צחוק של ילדים
כבר אין שמש זורחת יפה
כבר אין סוס דוהר לבד בשדה פתוח.