מפקד הבסיס כתב במכתב תנחומיו למשפחתו על פשטותו הנפשית - והלא בכך כבש את חבריו והממונים עליו. הוא סיפר כי ברצון חפצה היה מבצע את המוטל עליו בלי שבא בטרוניות על מפקדיו; ואת מכתבו סיים בזו הלשון: "אבידה גדולה היא להורים שתלו בו תקוות וכן לצה"ל שאבד לו חייל צעיר בשיא-פריחתו, חייל שיכול היה בחייו לתרום עוד הרבה לצה"ל ולמדינה".