"אבי היה בחור יפה תואר, בריא גוף, בעל כוח סבל וכושר גופני בלתי נדלים. כינינו אותו "קופי", כי מעולם לא פסק מלחייך. ברגעי לחץ, ברגעים של משבר וניחיתות הרוח, ראינו אותו, כשבלוריתו הזהובה שמוטה ברישול על מצחו והוא מחייך. מעולם לא הבנו את סודו - את המפתח הזה שהיה בידו לאושר. אבי לא ידע קושי מהו. הוא היה חזק, מחושל כהלכה. הוא הדהים את מפקדיו ביכולתו הגופנית הבלתי רגילה. לא נוכל לשכוח כיצד נשא על כתפו למרחק של 14 ק"מ אלונקה, בלי להעבירה מכתף לכתף. כולם אהבו אותו כי הוא היה טוב אל כולם, נכון לעזרת חבריו ומשרה ביטחון ושלווה בחיוכו הנצחי".