כשאתה בא לומר דברי הערכה קצרים לזכרו של חבר יקר שנפל, חייב אתה להקדים ולומר, שגדול החשש שמא באבלך אתה מתעלם מכמה קוי יסוד שבאדם, קוים בעלי ערך גם למי שלא ידע את האיש ולא הכירו.
כן הוא הדבר בבואי לכתוב על יהודה הי"ד, שנתן את נפשו על קדושת העם. הוא שאיפשר לי לכתב עליו משהו, לכתוב עליו דברים פשוטים, שדוקא פשטותם מציינת את האיש שהלך.
הוא נפל בפעולת הגשרים. יתכן שיש בכך משהו סמלי. הכרתיו שנים רבות. הכרתיו בשנים שלבטים רבים עברוהו והוא שיתפני בהם. יהודה היה בחור שקט ויחד עם זה עליז וער. בכל חברה שהופיע בה נתקבל ברצון ובאהבה. היה סגור מאוד, אולם תמיד ובכל מקום קנה לו חברים. יהודה עבר בחייו הקצרים מאורעות קשים ורבים, שמעטים מצעירינו נתנסו בהם. אך על שום היותו עקשני ועקבי בדעותיו, התגבר והבליג על הכל. המשיך את לימודיו וסיימם בבית הספר מכס-פיין ויצא לשירות. גם שם התבלט בתכונותיו האישיות שהזכרתי לעיל. אולם גורל אכזרי רדפהו והשיגהו בפעולת הגשרים. באותו גשר, שעלה לנו בחיי 14 בחורים יקרים, נפל יקירנו יהודה. כולם היו יקרים להוריהם וידידיהם, ולדמם אין כפרה.
אכן סמלי היה מותו דוקא בפעולת הגשרים. כי בדרכו הקצרה של יהודה היו הרבה אבני נגף ומכשולים, ותהום היתה פעורה לפניו, שהיה זקוק לגשר כדי לעבור מעליה. אך נפל שדוד באמצע הדרך.
חיים קצרים שהבטיחו גדולות נכרתו ואין ניחומים.
משה ט.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.