שלושה הם השותפים לעיצוב דמותו של הנוער בארצנו, לגילוי המעיין שממנו שאב הנוער כח ברזל לשאת - בנפול הגורל - את כובד המשא של צבא מגן על המולדת מפני פראי מדבר, שואפי דם ושוד: בית-הספר, תנועת הנוער ובית-אבא-אמא. ויש שהגורם השלישי הוא המכריע בבחירת דרכו של הנער, בחינת "מעשה אבות סימן לבנים". עמירם הוא אחת הדוגמאות הנאות של שיתוף שלושת הגורמים, תוך הרמוניה ומזיגה עילאית.
מדברי מחנכו
כל שנות בחרותו של עמירם - ידו האחת פורטת על פסנתר והשניה מחזקת הנשק. והנה יצא הבן לפעולה - ועדיין לא שב, בבית אין בוכים. דומה: עוד יחזור ועוד יישמעו בבית צלילי בטהובן ומוצרט. ופינה יוחדה לו בבית - פינת עמירם: ספריו, הפסנתר, התוים, בגדיו, ומעליהם משקיף הוא מן התמונה שבנגב: זקוף, פרוע בלורית ורכוז מבט.
(דוד בדר ז"ל, "במעלה")
מתוך "לאורם" - תשי"א
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.