תפריט נגישות

טוראי משה צווייגנבלום ז"ל

נסיון פריצה לירושלים העתיקה

נסיון פריצה לירושלים העתיקה

י' בתמוז תש"ח , 17 ביולי 1948
אצ"ל ביקש לשחרר את העיר העתיקה בירושלים. אך בדיקות יסודיות בשטח העלו כי הדבר ניתן לביצוע רק בשיתוף עם כוחות ה"הגנה". האצ"ל פנה בעניין זה ל"הגנה" והתברר שגם שם נשקלה פעולה כזו. ב-15 ביולי, יומיים לאחר פניית האצ"ל, הודיע נציג ה"הגנה" כי הוא מוכן להתקפה על העיר העתיקה. אבל הזמן שעמד לרשותם היה קצר, שכן בשעות הבוקר המוקדמות של 17 ביולי עמדה להיכנס לתוקפה הפסקת-אש בירושלים על-פי החלטת מועצת הביטחון.
ההכנות למבצע, שכונה "קדם", נכנסו להילוך גבוה, שלושת ארגוני הלוחמים - אצ"ל, ה"הגנה" ולח"י - ריכזו כוח משותף, שמנה 800 איש. אל חומות העיר העתיקה כוונו מרגמות, תותחים ו"דוידקות". בשעת לילה החלה ההרעשה, אך בשלב הבא אירעו תקלות שונות. לוחמי האצ"ל ביצעו את המשימה, שהוטלה עליהם - פריצת השער החדש, מול מנזר נוטרדאם. האויב קידם את פניהם באש רימונים והפורצים מצאו מחסה בתוך כוך בחומה, אבל לא עלה בידיהם להשתלט על מוצב חיוני.
האצ"ל הציע להשאיר את כוחותיו במקום גם לאחר היכנס הפסקת-האש לתוקפה, כדי ליצור כעובדה קיימת ראש-גשר בפנים החומה. אבל מפקד ה"הגנה" בירושלים סירב לכך בתוקף, בראותו בכך צעד הנוגד את החלטת מועצת הביטחון. עם בוקר ניתנה הוראת נסיגה לכל הכוחות. על כך כתב מפקד האצ"ל מנחם בגין, בספרו "המרד": "הלילה שהחל באור גדול נסתיים עם עלות השחר באבל כבד".
בפריצה לעיר העתיקה, בירושלים, נפלו שני לוחמי אצ"ל :

יוסף (ג'ו) כהן

וצבי קרינסקי.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה