גדליהו בן שמעון ורוזה, נולד ברומניה ביום ז' בתשרי תר"ץ (10.11.1929). למד בביה"ס עממי ולא הספיק לסיימו. במלחמת העולם השנייה הרגו הגרמנים, שפלשו לרומניה, את שני אחיו. גדליה, הוריו ושלוש אחיותיו נכלאו במחנה-הסגר באוקריאנה. שם מתו כל בני המשפחה והוא נאסף על-ידי דודיו, חזר לרומניה ובשנת תש"ה עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" עם ילדי טרנסדניסטריה. בארץ התחנך במוסד "עליה" אשר בפתח-תקוה. דודו מאמריקה רצה לקחתו אליו, אולם גדליה סירב לעזוב את הארץ. ירא-שמים היה ותלמיד מובחר וראשון בכיתו. בשקט ובהתמדה עשה את דרכו בחיים ובלימודים. כארבע שנים שהה במוסד עד פרוץ מלחמת השחרור. על אף גילו הצעיר התגייס לפלוגה דתית של הפלמ"ח והתאמן אימונים צבאיים בשדה אליהו.
השתתף בקרבות משמר-העמק ומלכיה, ואחר-כך הועבר למשלטים שמסביב ללטרון. עבד בצא כמקלען. ביום י"א תמוז תש"ח (18.7.1948), בקרב על לטרון, נשלח להודיע שעל מחלקתו לסגת. בדרכו פגע כדור בראשו והוא נפל. הועבר להר הרצל בירושלים ביום 28.2.1950 בן 19 בנפלו.