"לא אנסה לכתוב דברי הספד כי קשה מאוד לכתוב הספד על בחור צעיר ורענן כדוד. קשה כתוב הספד על בחור שעדיין עמנו, כן עדיין עמנו.
הבדיחות שלו, אמרות הכנף, ההלצות שהיו שגורות על פיו עדיין מצלצלות באזנינו.
דוד משמש לנו סמל. סמל לחברות טובה, ליד עוזרת. כשרצה להיות חובש קרבי קבלנו זאת כמובן מאליו, כי הלא היה מתנדב מגן-דוד-אדום ורצה להיות רופא. בכל מקום שהיה צורך בעזרה, שם נמצא דוד.
כשלפעמים קצת קשה אז נזכרים בדוד שהיה לוקח כל דבר בקלות, ומתעודדים. דמותו של דוד תלווה אותנו בכל, כי בלעדיה קשה, קשה מאוד."