מפקדו, במכתב-תנחומיו להוריו, כתב בין השאר: "אנו זוכרים אותו שקט ובטוח, מבצע את המוטל עליו מתוך רצון טוב. בהיותו בעל תפקיד נראה תמיד מצווה בחיוך והיה מבצע ומפעיל את חבריו ברוח טובה ואוהדת; ובשעות שלא נמצא בתפקיד לא שקט על שמריו אלא נמצא עוזר ומסייע. ניכר שענווה שלטה בו. הוא לא עשה מעשה על מנת לקבל פרס אלא ראה בכך את חובתו. מתוך הכרה היה מתייצב לתפקידים שיש בהם סיכון כלשהו ואתגר לאיש-צבא, ואם לא היה נבחר לביצוע משימה כלשהי קיבל זאת בהבנה, כי חבריו גם זכאים לבצע זאת. דמותו היתה שובת-לב ואהודה על כולם. מדריכו האישי נקשר אליו קשרי ידידות אחרי היכרות קצרה למרות שהדבר נגד את תפקידו. חבריו-למחלקה חיבבוהו כאדם, כרע וכלוחם... זכרו יהיה שמור אתנו תמיד כרע וכלוחם אמיץ".