רק שמונה עשרה אביבים הספקת לראות בשנות חייך הקצרים ואל התקופה המאושרת בחיי אנוש לא הגעת כי הלכת למלא את תפקידך הלאומי.
הלכת אם כי ידעת מה צפוי לאדם היוצא לשחרר מולדת מידי אויב פולש. הלכת ולא חיכית לקריאה. היית בין ראשוני הלוחמים שנטלו על שכמם את המרות. היה ברור תפקיד יהודי בארצו.
ועתה עם נופלים תימנה.
האם אמת נפלת חברי או תרדמה נפלה עליך.
זכרך לא ימוש לעד מקרב חבריך, מוריך ומפקדיך. קלסתר פניך, שער ראשך השחור, עיניך הנוצצות, קומתך הצנועה לא ימושו אף לרגע מנגד עינינו.
קבלת על עצמך להיות איש צבא. שבקת הורים, אחים ואחיות ולנו חבר.
ואנו חבריך נעשה כל מה שרצית לעשות בחיי המשפחה, הצבא והעם.
נוחה חברי על משכבך לעד. ימתקו לך רגבי עפרך מרגבי המולדת אשר למענם הקרבת את נשמתך הצרורה בצררי החיים,
החבר
פינשטיין אברהם
גדוד 4 פלמ"ח
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח