אלבום תמונות
בימים אלה, כשהקיץ תם והסתו מתדפק על שערי ארצנו, בשעה שהכל יבש וצהוב וכשהאדמה פוערת פיה ומצפה ליורה, כשהשמש עוד שולטת ברקיע והכל נכנעים לה, מיתמר ומזדקף לו החצב בשדותינו ופרחיו המלבינים נראים למרחוק.
אנו, שחפצנו לראותו, קמנו באחת השבתות של אלול ובטרם תעלה החמה לקחנו צידה והתחלנו ללכת.
וכך היה הדבר:
באותה שבת קרירה, בשעה שהכל עוד נמו, יצאנו לדרכנו לחפשו. חלפנו על פני הגבעות המצהיבות, ועל פני השדות המוריקים וכשהגענו למקום מים החל החיפוש.
חלפה שעה ועוד שעה ועדיין לא מצאנו. גלגל החמה שעלה למרומים החל להכות על ראשינו החשופים ויאוש החל מתגנב ללבותינו: שמא לא הגיעה שעתו לפרוח? אך המשכנו.
הרגעים עברו, והעצבנות גברה והלכה. אך לפתע - והנה ראינוהו ניצב על גבעה נמוכה.
תמיר,
נשגב,
מלא הוד
ויופי -
החצב!
בעצומו של יום, בעוד השמש יוקדת בחזקה והחום גדול מנשוא, עמדנו לידו מאושרים ושמחים ובידינו צרור גדול של חצבים!!
(כיתה ז')