רס"ן יהושע (שוקי) אהרון פרנקל ז"ל

קורות חיים

בן חנה וישראל. נולד ביום י"א בטבת תשכ"ה (16.12.1964) ברמלה, אח צעיר לאורית. אחריו נולדו אילן, אופירה ושירה. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'בר אילן' ברמלה, והמשיך לישיבה התיכונית 'נחלים' במושב נחלים. כשהיה בתיכון, עברה המשפחה לאוסטרליה, שם עשו הוריו שלוש שנים בשליחות חינוכית במלבורן, ושוקי השלים את לימודי התיכון בבית-הספר 'הר הצופים' במלבורן. הוא אף החל ללמוד באוניברסיטה במלבורן, וכסטודנט בלט מאוד ונבחר לייצג את הסטודנטים בפני המרצים.

שוקי היה טוב לב ונדיב, מלא שמחת חיים וחוש הומור. היה בעל רגש אסתטי מפותח, חשיבה מנתחת, נעים הליכות ונימוסין וירא שמים. בעת לימודיו היה שוקי חניך בתנועת הנוער 'בני עקיבא'. הוא גם עסק הרבה בספורט, ובעיקר הצטיין בכדורגל. היה חובב מכוניות ושירת חזנות.

שוקי שב לארץ והתגייס לצה"ל באוקטובר 1983, במסגרת העתודה האקדמית. אחרי טירונות וקורס מ"כים קיבל דחיית שירות, ופנה ללמוד הנדסה אזרחית בטכניון בחיפה. במקביל ללימודים לימד שוקי מתמטיקה ופיזיקה בבית-הספר 'עמל א'' ברמלה. תלמידיו הרבים מספרים שהוא התגלה כמורה מבריק ובעל נשמה יתרה, והם חייבים לו את הצלחתם במקצועות אלה. שוקי כתב ספר על הוראת המתמטיקה, אך לא הספיק להוציאו לאור.

ביולי 1988 סיים שוקי את לימודיו בהצטיינות, הוסמך כמהנדס וחזר לשירות סדיר בצה"ל. הוא עבר קורס קצינים, בו היה חניך למופת, המשיך להשלמה של קציני בינוי, והוצב בחיל-האוויר. שוקי החל את שירותו כאחראי על פרוייקטים מיוחדים, אך משהבין כי התפקיד דורש בעיקר עבודת ניירת ביקש העברה, ובמאי 1989 מונה סגן מפקד יחידת בינוי במפקדת חיל-האוויר.

"כבר בתחילת דרכו במחלקת הבינוי בלט שוקי באישיותו המיוחדת וקסמו הרב," סיפר מפקדו, סא"ל יוני. "במהרה הפך לדמות מוכרת במערך הבינוי. קצין אחראי, רציני ומסור, חביב ונעים הליכות, בעל יכולת מופלאה בתחום יחסי האנוש... התאקלמותו היתה מדהימה. הוא ניחן בתפיסה מהירה ויכולת לימוד מרשימה. תכונותיו אלו, בנוסף למעלותיו האחרות, איפשרו לשוקי למלא את תפקידו בהצלחה רבה."

שוקי ראה בשירות הצבאי שליחות, אותה מילא בדבקות ובאהבה. הוא הכיר את פקודיו והיה להם כ'אבא שני', עזר להם והחיילים סמכו עליו, כיבדו את החלטותיו ואהבוהו כאדם. שוקי עסק גם בארגון הפעילות החברתית של מחלקת הבינוי, ארגון אירועים רשמיים וגם לא-רשמיים. גם בכך הצליח להפליא, תוך שהוא משתמש בכישוריו לרכז סביבו אנשים ולהפעילם כראוי, ובחוש ההומור האופייני לו.

ביולי 1991 סיים שוקי את שירות החובה והחל בשירותו בקבע. הוא התקדם ביחידה וארבע שנים לאחר-מכן הועלה לדרגת רס"ן. במקביל לשירותו למד מתמטיקה ב'מכון ויצמן' ברחובות.

בחודש ספטמבר 1991 נשא שוקי לאישה את יפעת. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה, שם נולד שלוש שנים אחר-כך בנם מנחם (מיקי).

לאורך כל המסלול שעבר, בלימודיו ובדרכו החינוכית והצבאית, לא נטש שוקי ולו לרגע את הווייתו היהודית. בחגים ובימים הנוראים שימש כשליח ציבור בבית-הכנסת, והפליא את שומעיו בנעימות מבית סבו, הרב ד"ר מנחם פרנקל.

ביום כ"ח באב תשנ"ז (31.8.1997) נפטר שוקי ממחלת הסרטן, לאחר שנה וחצי של טיפולים, שבהם ידע עליות ומורדות. בן שלושים-ושלוש היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברמלה. שוקי הותיר אחריו אישה ובן, הורים, אח ושלוש אחיות. חודשים אחדים לאחר מותו נולד בנו השני, שנקרא על שמו - אביב יהושע.

במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל, רא"ל אמנון ליפקין-שחק: "שוקי תואר על-ידי מפקדיו כקצין איכותי, בעל יושר אישי ויכולת למידה מרשימה, שמילא את תפקידו במסירות וחריצות אין-קץ. שוקי בלט בצניעותו, במתן דוגמה אישית, וביחסי אנוש טובים מאוד עם הסובבים אותו. שוקי היה לדמות מנהיג אהוד ומקובל בקרב מפקדיו ופקודיו כאחד."

להנצחת שמו של שוקי חברו יחדיו המשפחה, מועצת העיר רמלה והנהלת רשת 'עמל', והחליטו לקרוא על שמו את מרכז המשאבים הממוחשב שהוקם בבית הספר 'עמל א'' ברמלה. בבית ספר זה לימד שוקי כשהיה עתודאי. בכניסה למרכז הממוחשב נתלה שלט נחושת עליו חרות שמו, ובאולם המרכזי הוקדש לו קיר עליו מצויין פועלו של שוקי - המהנדס, המפקד, המחנך ואיש המשפחה.