רב"ט מוטי בר און ז"ל

קורות חיים

בן בת-חן ויצחק ( חלאוי). נולד ביום כ"א בחשוון תשל"ו (26.10.1975) בפתח תקווה, אח בכור לשירלי, ליאת ומאור. מוטי למד בבית-הספר היסודי "עין גנים", בחטיבת הביניים "ברנר", ובמגמה ההומנית בבית-הספר התיכון "ברנר" בפתח תקווה. היה חניך בתנועת "מחנות העולים". אהב ספורט על כל ענפיו. התמקד בגלישה, צלילה ושחייה בים, ובניווטים ובמסעות ברחבי הארץ. היה נוח לאנשים ואהב לסייע לזולת. היה נאמן לחבריו ולמכריו.

בתחילת מרץ 1994 התגייס מוטי לצה"ל וסופח מייד ליחידת "שמשון". הוא הועבר למפח"ש, ליחידת הכלבייה ומשם לתחנתו האחרונה - גדוד קרבי בלבנון, שם היה לסמב"ץ. השתתף בקרב יחיד מול החיזבאללה בלבנון.

מוטי נפל ביום כ"ז בניסן תשנ"ה (27.4.1995) בעת מילוי תפקידו, מפליטת כדור בעת שמירה בקיבוץ דפנה. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בן תשע עשרה היה מוטי בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.

ידידתו הטובה מירב סיפרה שהיה "חבר טוב, שאהב לצחוק ולהתבדח, לבלות בדיסקוטקים, פאבים ומסעדות, לטייל, לגלוש בים ואף להאזין למוסיקה." בשל אישיותו המיוחדת, "נכרכו אחריו נערות רבות עמן נהג מוטי לקיים שיחות נפש ולגלות להן את לבו." באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "מוטי זכרונו לברכה הוצב, עקב בעיותיו הרפואיות, ביחידת הגנה מרחבית של החטיבה המזרחית ב'עוצבת הגליל' של פיקוד הצפון, ושובץ לשמירות בקיבוץ דפנה. מוטי תואר על ידי מפקדיו כחייל בעל מוטיבציה גבוהה לשירות ביחידה קרבית, היה חברותי, נבון וניחן בתושייה רבה. הוא היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. זכרו יהיה נצור בלבנו לעד." באיגרת ניחומים נוספת למשפחה כתב מפקד היחידה: "במהלך התקופה הקצרה ביחידתנו התבלט מוטי בפעלתנות ורצון להצטרף שוב ליחידה קרבית. לאחר שיחות עם חיילים ומפקדים בחטיבה החליט לנסות, והתקבל, לקורס קצינים וככל שידוע לנו זו היתה תוכניתו האחרונה, תוכנית שנקטעה עקב מותו. מוטי היה אדם בעל ביטחון עצמי, נהג להתעקש, להשיג את מבוקשו בתחום הצבאי ובין מכריו וחבריו הטריים ביחידתנו. הוא זכור כאדם שמח שידע ורצה ליהנות מהחיים."