קורות חיים
ישראל אפשטיין בן גיטל וזאב, נולד ביום ב' באב תרע"ד (25.7.1914) בוילנה שבפולין. מצעירותו היה חבר הסתדרות "השחר" שהיתה אח"כ לבית"ר. תקופה ארוכה שימש כראש הסתדרות הצוים בגימנסיה שבה למד ובאותו זמן מילא תפקידים שונים בקן בית"ר בוילנה. כעבור זמן נתמנה למפקד הקן ואח"כ למפקד הגליל.
בשנת 1935 נתמנה כ"קצין נציבות", חבר ההנהגה הארצית של בית"ר בפולין וניהל בה, את מחלקת התרבות והחינוך. תוך כדי פעילותו בנציבות שב לוילנה לתקופת-מה, כדי לסיים את לימודיו בסמינריון למורים "תרבות".
בראשית 1929 נתמנה גם כמזכיר ראשי של הנציבות והמשיך, בין שאר תפקידיו, להוציא חוברות חינוך והדרכה לתנועתו. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה יצא לוילנה, שסופחה אז לליטא, שם פעל באירגון העליה הבית"רית לארץ ישראל ועם זאת המשיך לעסוק בעבודתו התרבותית-חינוכית.
זמן קצר לפני פרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה יצא עם קבוצת בית"רים דרך רוסיה לתורכיה ומשם לארץ ישראל. עם הגיעו ארצה שימש כמורה בפתח-תקוה ותקופת-מה בחברת עליית הנוער הבית"רית בראש פינה. אחר-כך צורף לנציבות בית"ר בארץ ישראל ובה פעל בעיקר בתחום החינוך וההדרכה. הוא יסד את "ספריית המפקדים" וערך את ירחון מפקדי בית"ר "המדריך".
בסוף 1943 קיבל מנחם בגין את הפיקוד על הארגון הצבאי הלאומי וישראל נמנה עם חבר עוזריו המקורבים כקצין בכיר בעל התואר "גונדר". זמן מה היה מזכיר המטה ועורך "חרות", בטאונו המחתרתי של הארגון. לצורך פרנסתו וכן להסוואתו, שימש מורה בבית ספר בפתח-תקוה.
בסוף שנת 1946 יצא ישראל בשליחות לאירופה, כדי להביא לשרידי השואה את דבר ציון הלוחמת. בתקופת שהותו באיטליה נערכה התקפת אצ"ל על בניין השגרירות הבריטית ברומא ובחיפושים שנערכו, נאסר ישראל. קיים היה חשש כי יוסגר לבריטים ויוגלה לאפריקה, שבה ייגזר עליו לשבת באפס מעשה ועל כן, החליט להימלט מהכלא.
הבריחה תוכננה בקפדנות: השומרים הורדמו בסם-שינה וישראל החל לרדת, בעזרת חבל שסיפקו לו חבריו, אולם בהיותו במחצית הדרך הקיץ אחד השומרים, ירה בו ופגע בבטנו. שש-עשרה שעות נאבק עם המוות אך ביום ה' בטבת תש"ז (28.12.1946) מת מפצעיו בבית-החולים.
תחילה הובא לקבורה ברומא ואח"כ הועברה גופתו למילנו ושם הוטמנה בקבר אחים, של לוחמים יהודים שנפלו במערכות אנטי-נאציות שונות. בשנת 1953 הועלו עצמותיו לארץ ישראל והוא נטמן בבית הקברות של נחלת צבי ליד תל-אביב.
בן 32 במותו.
פרשת חייו ופעלו תוארה ב"זכרם נצח", ספר הזיכרון לחללי הארגון הצבאי הלאומי ועל שמו נקרא "כפר אביאל" שבקרבת זכרון-יעקב, רחוב בפתח-תקוה, ספריה במועדון הנוער "תקוותנו" ברמלה וכיכר באשדוד.