אלבום תמונות
משחתת חיל-הים הישראלי. טובעה בשבת, 21 באוקטובר 1967, על ידי טילים בהתקפת-פתע מנמל פורט סעיד. ב-20 באוקטובר 1967 הפליגה עם 199 אנשי-צוות לסיור שיגרתי שהביאה למרחק כ-14 מילין מנמל פורט-סעיד. למחרת בשעה 17:27, במרחק-מה מפורט-סעיד, נורו לעברה שני טילי "סטיקס" משתי ספינות-טילים מצריות מדגם "אוסה". מפקד המשחתת, סגן-אלוף יצחק שושן, שהבחין בטילים, הורה לפתוח עליהם באש. הטילים פגעו בחדר-הדוודים של האניה. נגרמו נזקים כבדים ביותר, דליקה פרצה במרכז האניה, שנחצתה כמעט לשתים. מערכת-ההנעה שותקה ומכשירי הקשר יצאו מכלל פעולה. במכשיר-קשר רזרבי הוקם קשר עם יחידה צבאית בסיני, בשעה 19:20. אורגן מבצע חילוץ והצלה, במיוחד באמצעות מסוקים של חיל-האוויר. כאשר כבר נטתה המשחתת על צדה, בשעה 19:30 נורה טיל "סטיקס" שלישי מפורט-סעיד, פגע בירכתיים וגרם להתפוצצות תחמושת. מפקד המשחתת הורה על נטישה, והכל זינקו אל המים. טיל "סטיקס" רביעי נורה כאשר היו האנשים במים ורבים מהם, שהצילו חייהם בזינוק אל הים, נפגעו כתוצאה מגלי-ההדף התת-ימי. המשחתת טבעה. במבצע חילוץ והצלה שהתנהל בעיקר במשך הלילה, נמשו 152 איש מתוך הים במסוקים ובספינות חיל-הים. בתקרית זו ניספו 47 איש מצוות האניה, ו-91 נפצעו. בקרב אנשי הצוות נתגלו מעשי גבורה וחרוף נפש בהצלת נפגעים וחילוצם, וכמה מהם צויינו לשבח על ידי הרמטכ"ל ומפקד חיל-הים. הרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין, מינה לאחר האסון את סגנו אלוף חיים בר-לב, לחקור בהשתלשלות התקרית. בר-לב קבע, כי היה זה משגה מצד הדרגים הקובעים להעריך את סיורה האחרון של "אילת" ואת אלה שקדמו לה כסיורים שיגרתיים. קביעה זו גרמה לכך שלא ננקטו צעדים שהיו ננקטים אילו נקבע הסיור כקרבי. טיבוע "אילת" היכה הדים נרחבים בעולם, שציפה לפעולת-גמול ישראלית. ואמנם ב-25 באוקטובר 1967 היתה פגיעה בבתי-הזיקוק של סואץ.