פתאום, רק שקט מסביב.
עומדים המומים,
כואבים,
לא מעכלים,
מסביב, מספר דברים פזורים
כעדות לכל מה שהיה.
שרידי זכרונות נשכחים בכל פינה.
הוא היה חבר אמת.
הוא ידע תמיד מה לעשות ומה להגיד.
הוא עמד במבחנים במיוחד ברגעים הקשים.
הוא עזר ותרם, וצחק וסיפר,
והקשיב, ושילהב, ושיתף, ותכנן,
ופתאום - נעלם !
הוא איננו וקשה לעכל,
והוא כל-כך חסר."אלהים,
נתת לו כל שאפשר לתת
אך, לא אך ברכת לו חיים ..."