משהתברר לצה"ל כי ההישגים בצפון מבוססים והמערך הצבאי בדרום צבר כוח דיו, רק אז הוחלט לצלוח את התעלה.
ב-16 באוקטובר הוקם ראש הגשר מעבר לתעלה באיזור דוור-סואר. ראשית, היה על הכוח הצולח להבטיח את ראש הגשר, להרחיבו ולהשמיד את מערכי הטילים באיזור, כדי לאפשר לחיל-האויר לפעול באורח חופשי. מ"כוח משימה" הפך כוח צה"ל במהירות לעוצמה בת מספר אוגדות. בכל המובלעת המצרית שממערב לתעלה לא היה שריון רב. לעומת זאת היו בו-פרט ליחידות הטילים- המערכים הלוגיסטיים העורפיים של שתי הארמיות שממזרח התעלה. כוח שריון כבש את השטח שמצפון לדוור-סואר וחטיבת צנחנים צלחה את הסואץ בסירות-גומי והקימה ראש-גשר בגדה המערבית. כוח הפריצה כלל טנקים ונגמ"שים מלבד הצנחנים. המצרים העתיקו את עיקר האש והכוח בנסיון למוטט את ראש-הגשר. נוהל קרב מר ועקוב מדם באיזור "החווה הסינית", עד שנכבש האיזור כולו. המצרים פתחו בהפגזות רצחניות על איזור ראש-הגשר, ואלה לא פסקו עד תום המלחמה.
ה"חצר" הסמוכה לגשרים שהוקמו על התעלה בידי חיל-ההנדסה, היתה לחצר-מות. מאות נהרגו בנסיונות להגיע אל ראש-הגשר, בהגנה עליו ובפעילות הקרבית בגדה המערבית של תעלת סואץ, ב-17 באוקטובר בשעה 30:16 אחרי-הצהרים, נמתח גשר-דוברות ישראלי על תעלת סואץ באיזור הצליחה בדוורסואר.
מהלך זה שהחיש את הולכת הגייסות לגדה המזרחית, נתאפשר תודות לקרבות-הגבורה עקובים מדם של כוחות צנחנים ושריון שביקשו לדחוק רגלי המצרים מקרבת צירי התנועה העיקריים, "עכביש" ו"טירטור".
באותו לילה צלחה אוגדת אדן את תעלת סואץ, לאחר שהשמידה את חטיבת-השריון 25 של הצבא המצרי, אשר נעה בסיני מכיוון איזור הארמיה השלישית ואיימה על ראש-הגשר.
ב-18 לאוקטובר החלה גם אוגדת מגן לצלוח את התעלה, ומאז ואילך הורחבה עד-מאוד השליטה הישראלית בגדה מהערבית.
כוחות שרון, אדן ומגן כבשו סוללות-טילים, מחנות-צבא וכפרים. אוגדת שרון נעה צפונה לכיוון העיר איסמעליה, ושתי האוגדות האחרות, בפיקוד האלופים אדן ומגן, נעו דרומה בכיוון לעיר סואץ ועדביה.
אחד הקרבות הקשים של הצנחנים בדרכם צפונה, היה הקרב ליד תחנת הרכבת של סרפאום, בדרך לאיסמעיליה. כאן ניהלו המצרים קרבות השהייה עקובים מדם. על הצנחנים היה לכבוש יעדים מבוצרים. בסרפאום עמדו 14 צנחנים מול גדוד מצרי שהכין להם מארב.
הצנחנים חולצו משם רק לאחר יום ממושך של לחימה, שבשלבים מסויימים התקרבו המצרים עד למרחק 20 מ' מהכוח המכותר- ונהדפו.
הקרבות נמשכו גם בפרברי איסמעיליה ועד לרגע האחרון של כניסת הפסקת-האש לתוקפה. למרות התקדמות כוחותינו במהירות ממערב לתעלה, עשו המצרים הכל כדי לנתק את ראש הגשר במזרח, כך שקרבות קשים נערכו על ה"מסדרון" אשר היה נתון בהפגזה ארטילרית מצרית בלתי פוסקת ובנסיונות מצריים נואשים לצמצמו. ב-21 באוקטובר נמסר, שצה"ל מאיים על הכבישים מאיסמעיליה וסואץ לעבר קהיר. כן נמשכו הקרבות משני עברי התעלה. עם זאת, החלו הדיבורים על הפסקת האש. בימים האחרונים ללחימה, הגביר חיל-האויר אל פעילותו כדי לסייע לכוחותינו המשתדלים להשלים את משימותיהם תוך מירוץ עם הזמן. מטוסינו סייעו לכוחות הקרקע והתקיפו מטרות בעורף. כן נמשכה פעילות חיל-הים עד לרגע האחרון. עם כיבושם של נמלי עתאקה ועדאביה הגיעו לשם כלי שייט של חיל-הים והתבססו במקום.