תפריט נגישות

מורשת קרב

רצח הספורטאים במינכן 5 בספטמבר 1972

אודות

הפעולה בכפר האולימפי במינכן נועדה להיות גולת הכותרת של פעולות הטרור נגד מטרות ישראליות בחו"ל.
לכאורה היתה מטרתה פגיעה בוועד האולימפי הבינלאומי, שלא הגיב על דרישותיו של אש"פ לשיתוף משלחת פלשתינאית באולימפיאדת מינכן, והשגת שחרורם של 250 מחבלים כלואים בישראל. אך למעשה היתה מגמת הפעולה ניצול הריכוז המיוחד במינו של אמצעי תקשורת המוניים במינכן כדי להביא את בשורת הטרור הפלשתינאי לכל פינה בעולם. תכנונו של מעשה הטרור החמור החל 8 חודשים קודם האולימפיאדה.
לביצוע הפעולה נבחרו 8 מתוך יחידה בת 50 מחבלים שהתאמנה בלבנון. הם נשלחו לתקופת התאקלמות בבירות שונות באירופה, כאשר אחד ממפקדי המבצע התמקם בגרמניה המזרחית ומשנהו התקבל לעבודה במזנון הכפר האולימפי. הנשק הועבר כנראה בידי בלדרי שגרירות ערבית. המחבלים הצליחו לחדור למגורי המשלחת הישראלית ולכדו 9 ספורטאים ישראלים כבני ערובה תוך שהם רוצחים את הספורטאי יוסף רומנו והמאמן משה ויינברג שחסמו בגופם את דרכם של המחבלים והזהירו בצעקות את חבריהם, שחלקם הצליחו להמלט.
המיקוח עם החוטפים, שהיו בקשר עם נציג ארגונם בטוניס, נמשך יום תמים. כל ההצעות שכללו החלפת בני הערובה במדינאים גרמנים ומתן כופר נפש נדחו. ממשלת גרמניה החליטה לבצע מבצע לחילוץ החטופים ע"י כוחות הבטחון שלה ודחתה את הצעת ישראל להפעיל יחידה של צה"ל. הגרמנים הסכימו רק לנוכחותו של ראש המוסד הישראלי למודיעין, אלוף צבי זמיר, בעת תכנון המבצע ע"י שר הפנים ד"ר האנס דיטריך גנשר ומפקד המשטרה, אך הוא הגיע זמן קצר לפני תחילת הפעולה. מבצע החילוץ, שבוצע בשדה התעופה הצבאי פירסטנפלדברוק אליו הועברו המחבלים ובני הערובה, היה כושל ביותר. רק חלק מהמחבלים נהרגו והנותרים הצליחו לפוצץ את המסוקים וכל החטופים, שהיו כבולים, נספו. למרות הפגיעה במסורת השלום האולימפית, הופסקו המשחקים האולימפיים ליום אחד בלבד ונמשכו כסדרם לאחר טקס התייחדות עם זכר הנרצחים באצטדיון המרכזי. המשלחת הישראלית פרשה מהמשחקים ושבה לארצה.
שלושת המחבלים שנתפשו שוחררו ב-29.11.72 לאחר שחבריהם חטפו מעל זארב מטוס של חברת התעופה הגרמנית "לופטהנזה" שטס בקו בירות-פרנקפורט. הם הועברו ללוב ומשם הגיעו לדמשק. צה"ל הגיב על טבח מינכן בהפצצה מסיבית על בסיסי מחבלים בסוריה ובלבנון.
בהפצצה נהרגו ונפצעו 200 מחבלים, ואילו זרועות הביטחון נערכו למלחמת חורמה בהנהגת ארגון המרצחים "ספטמבר השחור". בישראל הוקמה ועדת חקירה בהשתתפות רב ניצב פנחס קופל, משה קשתי ואביגדור ברתל. הוועדה הגישה מסקנותיה לממשלה ב-6.10.72 ומתחה בקורת על שירות הבטחון הכללי שהיה אחראי לאבטחת המשלחת. צויינו אי-סדרים, חוסר פיקוח נאות ואדישות. בעקבות זאת הוסקו מסקנות אישיות נגד כמה מאנשי שירות הבטחון הכללי.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה