תפריט נגישות

מורשת קרב

מבצע הפריצה למטוס סבנה

אודות

היה זה פיגוע מסוג חדש לחלוטין, שכן לראשונה הנחיתו המחבלים מטוס חטוף ובו בני ערובה בנמל תעופה ישראלי. לאישור נחיתת המטוס בלוד קדמו דיונים במטכ"ל. היה חשש כי המחבלים מתכננים את פיצוץ המטוס על נוסעיו ליד בניין הטרמינל המרכזי כדי לבצע טבח המוני או, לחילופין, שישתמשו בו כפצצה מעופפת שתפגע במבצע התאבדות בלב תל-אביב, אך לבסוף הוחלט שמטוסי חיל-האויר שהוזנקו ליירט את המטוס לא יפגעו בו מחשש לגורל הנוסעים. בראש חוליית החוטפים עמד מחבל בעל נסיון קודם בחטיפת מטוסים ובעל ידע בטיס. הוא תבע להטיס את המחבלים שישוחררו בשני מטוסים לקהיר. לפי הנחיות הרמטכ"ל ושר הבטחון ניהל ראש אמ"ן, אלוף אהרון יריב, משא ומתן ממושך עם המחבלים כדי להתישם, לצבור מידע עליהם ועל כונותיהם ולאפשר תירגול יסודי של פעולת שחרור המטוס. במהלך הדיונים, חלקם בתיווך נציגי "הצלב האדום" שהגיעו כדי לתווך במו"מ ולפקח על שחרור המחבלים הכלואים, אישרה הממשלה פעולה צבאית לשחרור הנוסעים, הצוות שהכין את המבצע והסתייע בתושייתו ובאומץ ליבו של קברניט המטוס, היהודי-הבלגי אנריקו רג'נאלד לוי, שסייע למשא ומתן בין המחבלים ובין שלטונות הבטחון, ומסר פרטים מדוייקים על מבנה המטוס, מיקום המחבלים והתנהגותם. כאשר מועד האולטימטום האחרון שהגישו המחבלים עמד לפוג, הודיע להם הקברניט, שהיה בטרמינל, כי תנאיהם התקבלו. המחבלים המותשים האמינו כי זכו במאבק הפסיכולוגי והחלו לחגוג את "נצחונם". הפריצה הדהימה אותם והתנגדותם היתה קצרה. שתי המחבלות שנלכדו נידונו בבית משפט צבאי למאסר עולם.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה