תפריט נגישות

מורשת קרב

פעולות תגמול במצרים מלחמת ההתשה

אודות

כיוון שמלאכת חיזוק הבונקרים טרם נסתיימה, הוחלט, לאחר הפגזות מצריות כבדות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1968, שגרמו לצה"ל אבידות קשות (25 הרוגים ו-52 פצועים), להנחית על המצרים מהלומת נגד שתמחיש את פגיעותם. בליל 31 באוקטובר-1 בנובמבר 1968 פעל צה"ל לראשונה בעומק שטח מצרים עילית. ההלם היה גדול והצבא המצרי נאלץ להיערך להגנת מאות יעדים אסטרטגיים בלב מצרים ולשם כך הוקם כוח אבטחה מיוחד (המליציה העממית). במשך כ-4 חודשים רגעה חזית התעלה והאתנחתא נוצלה להשלמת מבצע "מעוז". בעקבות פתיחתה הרשמית של מלחמת ההתשה, במרס 1969, ולאחר שבאפריל היו 570 תקריות אש וכן נסיון פשיטה על מעוז, הוחלט להעביר את הלחימה לעומק שטח מצרים. בוצעו שלוש פשיטות על מטרות בעמק הנילוס. כיון שהחדירות, המיקושים ותקיפות המעוזים לא פסקו, הוצבו בחודש מאי מארבים ממערב לתעלה, ובחודשים יוני-יולי בוצעו פשיטות על נקודות משמר בחוף מפרץ סואץ. המצרים המשיכו בהנחתת אש ובנסיונות פשיטה. בחודשים יולי-אוגוסט הופעל ח"א לתקיפת המערך המצרי ואבידות צה"ל פחתו, אך פשיטות המצרים לא פסקו. החל בחודש ספטמבר בוצעו פשיטות גדולות ונועזות של כוחות שריון וצנחנים, שגרמו לפגיעה חמורה במוראל הצבא המצרי ולהדחת מפקדים מצרים. אולם האש בקו לא פסקה, והמלחמה הסלימה. לאחר הפצצות בעומק מצרים, שהביאו להגברת המעורבות הסובייטית שם, הוגבלו הפשיטות ליעדים שבחוף המרץ ובקרבת התעלה. נעשה מאמץ לחסל את הפעילות המצרית בקו ע"י שילוב של הפצצות כבדות של מטוסי ח"א ופשיטות חי"ר. הפשיטות שביצעו כוחות מובחרים של צה"ל היו מוצלחות. אך אל היה בהן כדי למנוע את הצבא המצרי מלהפגיז ומלבצע פשיטות, חדירות ומיקושים בגדה המזרחית שבידי צה"ל.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה