תפריט נגישות

מורשת קרב

תכנית "מעוז" מלחמת ההתשה

אודות

בעקבות תקריות האש הראשונות שאירעו ביולי 1967 נערכה חט' 7 ב-15 ביולי ב"קו התעלה" והקימה מערך ביצורים מאולתר. כדי לקדם אפשרות של חציית התעלה התמקמו יחידות חרמ"ש קטנות ומאחוריהן טנקים ב-18 נקודות אסטרטגיות. בשנת 1968 הוקמו על שפת התעלה כמה מתחמים פלוגתיים וביניהם הונחו שדות מוקשים. על המתחמים חיפו סוללות עפר ארוכות וצורתם היתה כעין חצר גדולה שטנקים בתוכה. הבונקרים היו מוגנים בשכבת עפר דקה בלבד.
בהפגזה גדולה, ב-8.9.68 נפגעו רבים מהבונקרים וכפתרון זמני לבעיה, פיתח אל"מ דוד לסקוב, שכבת פיצוץ המורכבת מפסי מסילת ברזל, מאבנים ומעפר. בנובמבר 68 הוחלט במטכ"ל להפעיל צוות תכנון להגנת סיני ולהקמת התשתית והביצורים. כראש הצוות וכמפקד הכוחות המשוריינים בסיני נתמנה תת-אלוף אברהם אדן. הוא ביסס את מערכת ההגנה על שורת מוצבים קטנים (מעוזים) שהוקמו על קו המים; על סוללת העפר לאורך התעלה, שנועדה להסתיר תנועת טנקים וסיורים; על מערכת דרכי גישה למעוזים ובכללה שני כבישי אורך. יסוד חשוב שלא יצא לפועל במערכת המתוכננת היה מערכת התראה אלקטרונית המנצלת את התנאים הפיזיים המיוחדים של התעלה. התכנון ובניית הדגמים נמשכו כחודש. המערכת נועדה להפגין נוכחות ישראלית על "קו המים" ולענות על צרכי הבטחון השוטף. כיון שהמרחק בין מעוז למשנהו כ-10 ק"מ, החליט אלוף פיקוד הדרום להוסיף מספר מעוזים במקומות תורפה שנחשבו כצירי צליחה אפשריים: קנטרה, איסמעיליה, אל-פרדן, מתלה וגדי.
העבודה בוצעה ע"י כ-1000 חיילי הנדסה ואזרחים שהפעילו כ-100 טרקטורים והסתייעו בכ-2000 טירונים. במארס 1969 החלו המצרים להטריד את העובדים בצליפות אך עד אז הושלמו מרבית המעוזים. ה"קו" נתכנה ע"י המצרים "קו ברלב" על שם הרמטכ"ל דאז חיים ברלב.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה