תפריט נגישות

מורשת קרב

מלחמת ההתשה כללי

אודות

המלחמה שהתחוללה אחרי מלחמת ששת הימים (יוני 1967) ועד להפסקת-האש באוגוסט 1970.

מלחמה שונה מקודמותיה בהיותה סטטית בעיקרה. הציבה בעיות צבאיות חדשות לפני צה"ל. המעורבות הסובייטית הגיעה לשיאה במלחמה זו. אלפי מומחים, יועצים ומדריכים שוגרו למדינות ערב. ברית-המועצות קיבלה על עצמה את ההגנה האווירית על מצרים, דבר שהביא לקרבות אוויר בין חיל-האוויר הישראלי וטייסים סובייטים.

ישראל מונה את מלחמת-ההתשה ממארס 1969, כאשר הלחימה ליד תעלת סואץ נעשתה יומיומית וקשה, ועד 7 באוגוסט 1970, כשנכנסה הפסקת-האש לתוקפה: סך הכל 17 חדשי-לחימה. מלחמת ההתשה לא הצטמצמה רק לחזית המצרית. מספר הנופלים בחזיתות האחרות-ירדן, סוריה והמחבלים-לא היה קטן בהרבה מזה שבחזית המצרית.

מתום מלחמת ששת הימים ועד לכניסת הפסקת-האש לתוקפה נהרגו 721 ישראלים, מהם 594 חיילים. מספר הפצועים הגיע ל-659,2 (מתוכם בחזית המצרית 367 הרוגים ו-999 פצועים). מלחמת ההתשה העמידה בפני צה"ל בעיות צבאיות חדשות. מאז מלחמת העצמאות כמעט שלא הוקדשו בצה"ל זמן ומחשבה לתכנונים דפנסיביים. המרץ והתכנונים כולם כוונו לאפיק התקפי. נושאי ההגנה וההתבצרות הוזנחו כמעט במתכוון. דור שלם של מפקדים וחיילים התבסס על הכלל, כי דברים נפתרים בתנועה קדימה ובמתקפה מהירה. התכתיב המדיני החדש הורה להגן על הקוים החדשים ולהסתפק בשמירה על הקיים. התעוררה סכנה, שהשיגרה ההגנתית תשנה את אופיו של החייל הישראלי, הידוע ביזמתו ובתוקפנותו. זו הפעם הראשונה שצה"ל נאלץ לנהל את מלחמתו מקוים מוגנים, מאחורי גדרות-דבר שנדחה בתוקף בעבר.

חיילי צה"ל רכשו נסיון קרבי מסוג חדש, ההתבצרות נהפכה לנושא מרכזי בצה"ל. מעולם לא השתמשו בצה"ל בכל-כך הרבה גדרות, מוקשים, מקלטים וביצורים כמו במלחמת ההתשה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה