תפריט נגישות

מורשת קרב

רפיח במלחמת ששת הימים

אודות

במלחמת ששת הימים נלחם צה"ל פעם שלישית על כיבוש מיתחמי-רפיח המבוצרים. המצרים ידעו ואף הכירו מנסיונים במערכות הקודמות על רפיח בחשיבותה הרבה, כנקודה שבה אפשר לנתק את "רצועת-עזה" וגם כפתח אל אל-עריש, בירת סיני. וכשער אל כל מערך-ההגנה המצרי במזרח-סיני. היה זה מערך הגנה רצוף מוקשים, ביצורים, מחפורות, טאנקים, תותחים נגד-מטוסים וגם עמדות-תותחים רבות. מיתחמי רפיח הוחזקו ע"י הדיביזייה השביעית של הצבא המצרי. בבוקר ה-5 ביוני 1967 עלתה אוגדתו של האלוף ישראל טל על מיתחמי רפיח בשני ראשים. כוח שריון בפיקודו של אלוף-משנה שמואל וכוח של צנחנים על זחל"מים בפיקודו של אלוף-משנה רפאל איתן, הוא רפול, שכלל גם יחידה של נח"ל מוצנח והיה מתוגבר בכוח של טאנקים מסוג "פאטון", שעליו פיקד סגן-אלוף אורי. כוח שריון נוסף, שכלל כוח משימה מיוחד של הפיקוד ועוצבת-שריון מפיקודו של אלוף-מישנה מן, פעל אף הוא יחד עם כוח-הצנחנים. לכוח השריון של אל"מ שמואל נועד התפקיד לפרוץ במהירות האפשרית את המערך המצרי, לא להתעכב ולהמשיך בשיטת הפריצה המהירה בכיוון אל אל-עריש. כוח השריון הישראלי חצה, איפוא, את הקו מול חאן-יונס, עבר בדהרה דרך מיתחם-ההגנה המצרי של חאן-יונס והגיע אל מערך-ההגנה של רפיח מצפון-מזרח. לאחר קרב עז נכבש מיתחם צומת-רפיח. אך הכוח לא נתעכב לטהרו מיחידות האוייב, והמשיך במהירות מערבה לכיוון אל-עריש, כמתוכנן.
כוח הצנחנים בפיקודו של רפול תקף באגף השמאלי נגד שתי חטיבות מצריות, שהיו מוכנות במערך-הגנה איתן מאחורי שלוש תעלות-הגנה זו מאחורי זו, הנמשכות לאורך קילומטרים ואשר מאחוריהן ריכוז עצום של כשבעים תותחים. כוח של זחל"מים ישראליים וטנקים עלה על הארטילריה המצרית מהאגף, מצד הדיונות העמוקות שנחשבו כבלתי-עבירות ומחץ את האוייב המצרי. הצנחנים באו מאחורי המערך המצרי וחדרו אל מרכזו ובקרב כבד מעמדה לעמדה גברו על המצרים וחיסלו כשתי חטיבות מצריות.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה