תפריט נגישות

מורשת קרב

עזה - מלחמת ששת הימים

אודות

חבל הארץ שלאורך חופה הדרומי של ארץ-ישראל.
במלחמת ששת-הימים חזר צה"ל וכבש את רצועת עזה. ההסתערות החלה מיד עם התחלת המלחמה, והיתה מלווה בקרבות קשים. כוח של צנחנים וטנקים עלה על העיר עזה מדרום, מכיוון חאן-יונס. הדרך שאורכה כעשרים ק"מ עוברת בין מחנות פליטים ובתוך ישובים ערביים, והיתה זרועה מוצבים, מחפורות-טאנקים ועמדות-ירי לרוב, לוחמי צה"ל נלחמו קשה להבקיע את דרכם. כוח שני של חיל רגלים נע מסביבת נחל עוז והסתער על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה. לאחר קרב עז ורב-דמים נכבשו המוצבים המצריים החזקים, כאשר הגיעו הצנחנים מכיוון חאן-יונס הסתערו יחד על תל עלי-אל-מונטאר ואל-קובה וכבשו אותם. במספר מקומות התארגנו כוחות האוייב גם לאחר שנפרצו מערכיהם, וגרמו ליחידות החי"ר והצנחנים הישראליים אבידות קשות. הכוחות אף נותקו, אך לקראת בוקר ה-6 ביוני התרכז כל הכוח כדי לפרוץ לעיר ממזרח. על העיר הונחתה הפגזה ארטילרית והפצצה אוירית בעוצמה חסרת-תקדים, וההתנגדות בה החלה לדעוך. רק בשעות הצהריים נכנסו כוחות צה"ל לעיר ממזרח. חיילים פלשתינאים רבים, ואף אזרחים שחולק להם נשק, המשיכו לצלוף במשך הלילה וביום ה-7 ביוני, אך כל קיני-ההתנגדות חוסלו. המושל המצרי של רצועת עזה הגנראל עבדול מונעם חוסני, וכל חברי מטהו נתפסו במיפקדתו שבמרתף בניין בית-החולים בעיר. טקס-הכניעה נערך בתחנת המשטרה. מסמך הכניעה נכתב בעברית וערבית בכתב-יד והגנראל חוסני חתם עליו. לאחר מכן חתם גם על קריאה לכל הלוחמים הערבים להניח נשקם ולהפסיק כל התנגדות.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה