זאב ז'בוטינסקי (1940-1880), נולד באודיסה שבקיסרות הרוסית. שמו הלך לפניו כהוגה דעות, מדינאי, משורר, מתרגם, סופר, פובליציסט ולוחם. היה ממקימי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. ארגן את ההגנה היהודית העצמית בירושלים במאורעות הדמים של ניסן תר"ף (אפריל 1920) ונאסר בשל כך ונידון ל-15 שנות מאסר עם עבודת- פרך. נכלא במבצר עכו ובעקבות מאבק משפטי בוטל פסק-הדין והוא שוחרר מן הכלא. בשלהי דצמבר 1929 יצא את הארץ לביקור בארצות אירופה והשלטונות לא התירו לו לחזור אליה.
ז'בוטינסקי ייסד את תנועת-הנוער בית"ר ואת התנועה הרביזיוניסטית. נחשב למצביאו של הארגון הצבאי הלאומי. משנתו היוותה תשתית רעיונית למדיניות ציונית חדשה, אקטיביסטית וחברתית. כתב שירים, רומנים, מחזות ומאמרים. נפטר במחנה בית"ר בארה"ב ביום כ"ט בתמוז ת"ש ן4 באוגוסט 1940).
ביום כ"ט בתמוז תשכ"ד (9 ביולי 1964) הועלו עצמותיו בהתאם לצוואתו ארצה והוטמנו יחד עם עצמות רעיתו יוהנה בהר הרצל בירושלים.