השלב הרביעי - מ-11 ביוני (תחילת ההפוגה הראשונה), עד 19 ביולי, הכרזת ההפוגה השניה:
את ימי ההפוגה ניצל צה"ל להתארגנות, לאימונים, לקליטת הנשק שהגיע ולתכנונים מבצעיים לקראת חידוש הקרבות מתוך כוונה ליטול את היוזמה. ביחידות נערכו טקסי שבועת האמונים לצה"ל, המאמצים המדיניים לא נשאו פרי, וברור היה כי הקרבות יתחדשו בתום ההפוגה, ב-9 ביולי. כך אכן היה, במשך עשרה ימים התנהלה לחימה עזה בכל הגזרות, כשהיוזמה היא בעיקר בידינו. ימים אלה כונו "קרבות עשרת הימים".
בחזית הצפון פעלו כוחותינו נגד "צבא ההצלה" של קאוקג'י ונגד הצבא הסורי. כוחות קאוקג'י תקפו את סג'רה; בינתים התארגן כוח מבצע "דקל" שיצא מהגליל המערבי לעבר נצרת ותקף את האויב מעורפו. המהלך המפתיע הביא לנפילת כפרים ערבים רבים לידינו ולכיבושה של נצרת. כוח "צבא ההצלה" בגיזרה זו התמוטט והגליל התחתון עבר לשליטתנו.
בגיזרת משמר הירדן נערך מבצע "ברוש", במטרה לחסל את ראש הגשר הסורי ממערב לירדן. התכנית היתה לתקוף ממערב וממזרח, על-ידי כוחות שיחצו את הירדן, לנתק את הכוחות הסורים מעורפם ולמוטטם. אלא שהמבצע לא התפתח בהתאם למתוכנן: חל עיכוב בצליחה, לא הושגו כל היעדים המתוכננים, ובינתיים ערכו הסורים התקפת-נגד ואילצו אותנו לסגת ממזרח הירדן. עד ההפוגה התנהלה לחימה עזה סביב משמר הירדן; משלטים עברו מיד ליד והניסיון לחסל את ראש הגשר הסורי נכשל, אך גם הניסיון הסורי לפרוץ מערבה - נבלם.
בגיזרת ג'נין תקפו העירקים; ובלחץ ההתקפה נסוגו כוחותינו מרמת ג'נין וייצבו קו חדש על הגלבוע.
בחזית המרכז נערך המבצע הנרחב ביותר מבצע "דני". למבצע רוכז כוח של כארבע חטיבות, ומטרותיו היו להרחיק את איום הלגיון מתל-אביב, להרחיב את הפרוזדור לירושלים ולהקל את הלחץ מעל ירושלים. במבצע זה נכבש השטח מראש העין ועד עמק אילון, לרבות הערים לוד ורמלה ושדה התעופה לוד.
בגיזרה המזרחית של המבצע הורחב הפרוזדור עד לנחל שורק לערך. שני ניסיונות נוספים לכבוש את לטרון נכשלו, ומתחם זה נשאר בידי הלגיון.
בחזית הדרום לא תוכננו מבצעים התקפיים נרחבים. המצרים הקדימו ותקפו כבר ב-8 ביולי יממה לפני תום ההפוגה - במגמה להרחיב את המערך שלהם בצומת הדרכים לנגב (''צומת גבעתי" כיום) ולהשתלט על המרחב מנגבה צפונה. בשלב הראשון נחלו המצרים הצלחה וכבשו מספר משלטים שהרחיבו את אחיזתם באזור "הצומת". ניסיוננו להשתלט על אזור "הצומת" לא עלה יפה לאחר שנכשלה ההתקפה על משטרת עיראק סואידן, אך משלט עיבדיס נכבש מידי המצרים ועמד בהתקפות מצריות עזות. במשך "עשרת הימים" תקפו המצרים את היישובים בנגב, אך אלה עמדו והדפו את ההתקפות. הישגם היחיד של המצרים היה בהשתלטות על כפר דרום, לאחר שהיישוב פונה בלילה האחרון להפוגה. בתום הקרבות נבלם ניסיונם של המצרים להתקדם צפונה ולכבוש יישובים במרחב הנגב, אך הדרך לנגב נשארה מנותקת.
חיל האוויר נטל חלק פעיל בלחימה ומטוסיו סייעו לכוחות היבשה והפציצו ריכוזי כוחות אויב בכל הגזרות. שלושה מפציצים, "מבצרים מעופפים", הגיעו ארצה ובדרכם הפציצו את קהיר. בהמשך הופצצה גם דמשק.
גם חיל הים השתתף בלחימה וספינותיו הפגיזו את צור. יחידת הנחיתה של החיל השתתפה בקרב על בית עפה. כן ליווה החיל את אניות המעפילים שהגיעו ארצה.
המידע נלקח מתוך הספר "בעוז רוחם" בהוצאת משרד הביטחון - צה"ל/אגף כוח אדם/חטיבת פרט