אתרי הנצחה

אלבום תמונות

"השירות הימי"
בפקודה להקמת "השירות הימי", שניתנה ב-17 במרץ 1948 על-ידי הרמ"א ישראל גלילי, נאמר:
הנדון: הקמת שירות ימי
הפיקוד העליון החליט להקים שירות ימי לתפקידי ההגנה בים בכל היקפם. הגדרה מלאה לתפקידי השירות ומבנהו תיערך במטכ"ל. השירות הימי כפוף במישרין לפיקוד
העליון.
השירות הימי ייבנה בשורה ראשונה של היחידות הימיות של פלמ"ח ; צעירים ששירתו בשעת המלחמה בצי ; חברי האגודות הימיות ויורדי-ים יהודיים בכללם.
בקשר להקמת השירות הימי, יש להעביר את היחידות הימיות של הפלמ"ח מרשות חטיבת הפלמ"ח לרשות המטה הכללי, להיותן יסוד ראשון של השירות. יושב ראש ועד הביטחון מינה את החבר גרשון זק למרכז הפעולה הדרושה להגברת הפטולה הימית. הוא ישמש בתפקיד זה מטטם המטכ"ל.
הוראה מפורטת בדבר הסידורים האירגוניים ובדבר המינויים בקשר להקמת השירות תוצא בזמנו.
רמ"א
הפקודה ניתנה, אולם כוחו הימי של היישוב העברי היה אותה שעה דל למדי. הבריטים חלשו עדיין על נמלי הארץ, ולא היתה כל אפשרות ממשית להכין כלי שיט ראויים לשמם, ועל אחת כמה וכמה - אוניות מלחמה וציודן.
חילוקי הדעות ששררו בעניין זה בין מטה
הפלמ"ח לבין המטה הכללי של כוחות ה"הגנה" עיכבו גם הם את ההכנות. הפלמ"ח התעלם מן ההוראה להעביר את אנשי הפלי"ם ל"שירות הימי
החדש, ותחת זאת בחר להעבירם כתגבורת ליחידות הפלמ"ח באיזור ירושלים.
כך אירע, שרק כמה עשרות מאנשי הפלי"םעברו ל"שירות הימי", ואילו מרבית הכוח הימי המאומן התפזר והתבזבז. גם הדיבורים בדבר ימאים מחילות זרים היו חסרי בסיס. היהודים ממתנדבי הצי הבריטי לא הגיעו לדרגות קצונה בכלי השיט המלחמתיים, ולכן הוזמנו שני קציני ים יהודיים מחו"ל כדי להיוועץ בהם.
משהתבררו להם העובדות כהווייתן, עזבו את הארץ, לא לפני שהביעו דאגה וספק רב, אם אפשר להילחם בים באמצעות סירות משוטים וספינות דיג...