תפריט נגישות

סג"מ אברהם אבי איזק ז"ל

אברהם איזק
בן 21 בנפלו
בן מרים ויוסף
נולד בחיפה
בי"ט באדר תשי"ג, 6/3/1953
התגורר בחיפה
התגייס ב-פברואר 1972
שרת בחיל החימוש, חיל כללי
יחידה: בה"ד 1 ר"מ 4ג
נפל בקרב
בכ"ח בתשרי תשל"ד, 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סואץ העיר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

אברהם (אבי), בן מרים ויוסף, נולד ביום י"ט באדר תשי"ג (6.3.1953), בחיפה. את שמונה שנות חייו הראשונות עשה בשכונת בת-גלים ושם למד בבית הספר "עליה". כאשר עקרה המשפחה לנווה-שאנן המשיך אבי את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם". את השכלתו התיכונית והמקצועית רכש בבית-הספר התיכון-מקצועי 'בסמ"ת' שליד הטכניון בחיפה, במגמת טכנאות-חשמל.

אבי היה נער רציני, שתכונותיו הבולטות היו אחריות, יושר, דייקנות ומסירות. עוד בהיותו בבית-הספר היסודי הצטיין אבי בתבונת-כפיים וב'בסמ"ת' הגיע להישגים מרשימים בעבודות הטכנאות. בעבודת הגמר בנה אבי דגם של מעלית נוסעים בת ארבע קומות, עבודה שזיכתה אותו בציון 10.

אבי היה ספורטאי נלהב ובמיוחד הצטיין בקליעה למטרה. ארבע שנים רצופות היה אבי פעיל במסגרת מועדון הקליעה ברושמיה והגיע להישגים נכבדים.

בשנת תשכ"ח זכה במקום הראשון במרחב גדנ"ע צפון, בתחרות ירי-צבאי. במשך כל השנים היה חבר קבוע בסגל הנבחרת של המועדון והשתתף בתחרויות השונות, כחבר בקבוצה הראשונה של המועדון, שהביאה למועדון שלל גביעים ופרסים.

כמו-כן השתתף כחבר בנבחרת הגדנ"ע באליפות צה"ל ברובה צבאי, ואחרי-כן, כחבר באגודת "הפועל" התאמן בירי מאקדח ומרובה.

לאוסף הבולים שברשותו הקדיש אבי זמן רב, ובשעות הפנאי התבדר בפתרון תשבצים וחידונים. אבי אהב את הטבע והרבה לשוטט בין נקיקי הכרמל וחורשותיו וגידל צמחי-בר שונים בגינה שליד הבית.

אברהם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 ובגלל הידע המקצועי התנדב לחיל החימוש. לאחר הטירונות סיים קורס חשמלאי טנקים ועבד במקצוע זה עד צאתו לקורס קצינים. ביחידתו התחבב אבי על הכל בזכות רצינותו ונאמנותו לתפקידו. גם בשעות הפנאי השקיע את כל מרצו ומחשבתו בשיפור וייעול כל מה שהופקד בידיו. בזכות רעיונות מקוריים ואלתורים בשטחי עבודתו נהגו אנשי-מקצוע ותיקים ממנו לבוא לשאול בעצתו. עד מהרה גילו מפקדיו כי אבי הוא בעל נתונים לקצינות. אולם הוא התלבט רבות, בחושבו כי בתחום מקצועו יוכל לתרום לצה"ל יותר מאשר כקצין. רק לאחר שכנוע הסכים ללכת לקורס קצינים.

זמן קצר לפני שנסתיים הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים ואבי הועבר לדרום. ביום האחרון לקרבות- כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), צורף לכוח צנחנים שנשלחו לעיר סואץ, שם השתתף בקרב הדמים ממנו לא חזר. חודשיים היה בגדר נעדר, עד שנמצאה גופתו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

השאיר אחריו הורים ואחות.

לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן-משנה.

במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "אבי היה בחור שקט וצנוע, מסור מאוד לתפקידו ובעל מקצוע מעולה. תכונותיו האישיות חיבבוהו על מפקדיו ועל חבריו לעבודה. כאשר אמור היה לצאת לקורס קצינים היה לנו קשה לוותר עליו, אך עקב הכרת תכונותיו וכישוריו, החלטנו שכקצין יוכל לתרום לצה"ל יותר ואפשרנו לו לצאת לקורס"... ואבי הלך לקורס קצינים ואמנם נתן את הכל, תרתי-משמע.

מנהל בית-ספרו, בהעלותו את דמותו של אבי במכתב להורים השכולים, מציין כי "אבי ז"ל שניחן באינטליגנציה שמעל לגילו הכרונולוגי, בלט בעליונותו הרוחנית מכל חברי כיתתו. התנהגותו השקטה והשקולה איפשרה למוריו להטיל עליו תפקידים אחראיים במסגרת הפעולות החינוכיות שנתקיימו בין כותלי בית הספר, אותן מילא בקפדנות ובתבונה רבה".

בבית הספר היסודי בו למד, הונצח שמו של אבי בפינת ההנצחה לנופלים. בבית הספר 'בסמ"ת' מחלקים הוריו, מדי שנה, מלגה על שמו לשני תלמידים מצטיינים. מועדון הקליעה רושמיה מחלק מדי שנה מגן נודד על שמו לחניך המצטיין. בית "יד- לבנים" בפתח תקוה (העיר המאמצת את בית הספר לקצינים), הנציח את אבי במסגרת פעולות ההנצחה לנופלים מקרב חיילי בית-הספר לקצינים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה