קורות חיים
יצחק בן אברהם וטובה נולד בפתח תקווה ביום ח' בכסלו תש"ב (28.11.1941) למד פתח-תקווה בבית-הספר היסודי על שם הס והשלים לימודיו בבית-הספר לדוגמא בנוה עוז לאחר מכן למד בבית-הספר החקלאי "כנות" (ע"י גדרה) וסיים שם את לימודיו לאחר ארבע שנות לימוד. בחריצותו ובאחריותו מצא את מקומו בבית-הספר החקלאי, היה עובד מסור וחבר טוב לרעיו.
בנובמבר 1959 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים בחופשותיו, בבואו הביתה, היה מספר בהתלהבות על חוויותיו הרבות בצבא ועל נופי הארץ השונים אשר עבר בהם ברגל. לאחר שעבר בהצטיינות קורס מ"כים נשלח לבית-ספר לקצינים, וגם שם סיים את הקורס בהצלחה. ונתקבל כקצין מצטיין אצל נשיא המדינה המנוח יצחק בן צבי. באותו ביה"ס לקצינים שירת אחר כך כמדריך ופקודיו ציינו תמיד את יחסו החם והלבבי אליהם. ב-1963 תשכ"ג בהיותו בן 23 בא בברית הנישואים עם רעייתו אליה ילידת פתח-תקווה דור רביעי למייסדי אם המושבות. כעבור שנה נולד בנם הבכור יורם ע"ש חברו הטוב שנפל כשלחמו יחד בירושלים. אחרי שש שנות שירות בחיל הצנחנים השתחרר עבד תקופת זמן במשק של הוריו בכפר-גנים ופנה ללימודים, עבר ללמוד בקורס-ערב של הטכניון. גויס למלחמת ששת הימים ואת המלחמה עשה עם חבריו הצנחנים, החל מכיבוש נבי-סמואל, בית-הספר לשוטרים בירושלים ועד לכיבוש רמת הגולן. בקרבות פנים אל פנים לטיהור משלטים של הצבא הסורי. בסיום המלחמה נענה והתנדב לקריאתו של משה דיין ז"ל שר הביטחון דאז, שקרא לקצינים לחזק את המצב בתעלה שהיה חמור עם ראשיתה של מלחמת ההתשה. ראה והבין שהצבא זקוק לאנשים בעלי הכרה ורצון המוכנים לתת ולתרום הכל בלב שלם. היות והיה לו כשרון טבעי למכונות מצא את מקומו בשריון ובטנקים, עבר קורסים בפיקוד שירת כמ"פ טנקים ורוב הזמן ישב על גדות התעלה כקצין מבצעים בקטע בין קנטרה לפורט תופיק והיה מסור לתפקידו בכל לבו. כשהיה מגיע אל רעייתו ואל בנו, אחת לשבועיים דיבר על הסיפוק הגדול שהוא מפיק מכל מה שהוא נותן למדינה, במצב הקשה שהיה. תמיד היה סר להוריו, כשבנו על זרועותיו והוא מלא אושר וקורן מחיוכים. היה תמיד אופטימי ובז לסכנות.
ביום י"ד בסיוון תשכ"ט (30.5.1969), בליל ירח מלא נפל כאשר חשו הוא ונהגו להציל טרקטוריסט, שנפצע בעבודת הביצורים במלחמת ההתשה.
הניח אישה ובן.
הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול.
בן 28 בנפלו.
הוצאה חוברת הנצחה לזכרו ע"י משפחתו ובית-הספר החקלאי "כנות" ע"י גדרה.