תפריט נגישות

סמ"ר אנטון שופק ז"ל

אנטון שופק
בן 21 בנפלו
בן גלינה וולרי
נולד במולדובה
בכ"ג בשבט תשמ"ג, 6/2/1983
התגורר בפתח תקוה
התגייס ב-18.11.2001
שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: גדוד שקד
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ג בשבט תשס"ד, 5/2/2004
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
הותיר: הורים ואחות - אירינה

קורות חיים

אנטון, בן גלינה וולרי, אח צעיר לאירינה. נולד ביום כ"ג בשבט תשמ"ג (6.2.1983) בקישינב בירת מולדובה שבברית-המועצות. תינוק גדול ויפה, שמשקלו בלידה היה 4.900 ק"ג ואורכו 56 ס"מ. אנטון גדל והיה לילד יפה תואר, מפותח מאוד ואקטיבי והחל ללכת בגיל 10 חודשים. אנטון אהב מאוד בעלי חיים וטבע, ובביתו היו תמיד ציפורים, אוגרים, צבים, כלבים, דגים וחתולים.

הוא החל את לימודיו היסודיים במולדובה ובהיותו בן תשע, בשנת 1992, עלתה המשפחה ארצה, השתקעה בפתח תקווה ואנטון המשיך את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'המתמיד' בשכונת עמישב. ההתאקלמות היתה קשה בהתחלה, והוא היה חוזר מבית-הספר אחוז דמעות. אולם לאחר שרכש במהירות שליטה בשפה העברית החל לרכוש חברים.

אנטון המשיך את לימודיו בחטיבת-הביניים 'פיינברג' וסיימם בבית-הספר התיכון 'גולדה מאיר'. בשלב זה אנטון כבר דיבר עברית היטב, כמו צבר, והיו לו חברים רבים ילידי הארץ. בבית-הספר התיכון הוא נהנה במיוחד מלימודי התקשורת, צילם סרטים ועשה מונטז'. אנטון גילה כשרון במחשבים ובאלקטרוניקה ונהג לתקן מכשירי חשמל.

אנטון צמח לגובה 187 ס"מ והפך לנער יפה תואר, ולאדם בעל לב רחב, שאהב לעזור לאנשים. הוא היה אדם גדול פיזית (מידת נעליו היתה 46) וגדול בנשמתו.

כשמלאו לו 17 הוציא אנטון רישיון נהיגה על אופנוע, וכשהוריו קנו לו אופנוע יד שניה, לא היה מאושר ממנו. שנה אחר-כך הוציא רישיון נהיגה במכונית. הוא ביקש תמיד להיראות במיטבו, עבד על עצמו, היה מאוד מסודר, אהב להתלבש יפה ולהאזין למוזיקה. בשעותיו הפנויות אהב לעסוק בספורט, היה מנוי לבריכה ולחדר-כושר והיה שחיין מצוין.

אנטון רצה מאוד לשרת בצנחנים ולפני גיוסו לצה"ל עבר קורס צניחה כדי לצבור ניסיון ואומץ. הוא הספיק לצנוח 4 פעמים עד גיוסו, אולם לא עבר את הגיבוש לצנחנים.

בנובמבר 2001 הוא התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת "גבעתי", בגדוד 'שקד' בגוש קטיף. הוא סיים קורס מפקדי כיתות וחזר לגדוד שלו. אנטון שאף להתקבל לקורס קצינים אולם מבוקשו לא ניתן לו. תחילה היה ממורמר אבל בהמשך נרגע. לפקודיו התייחס כאל חברים וידידים ולא כמפקד.

אנטון היה קשור מאוד לשני אחייניו - סתיו וספיר. הוא נהג לבקר אצלם, להפתיע אותם, לשחק איתם ולהוציאם לטיולים.

כאדם שמח ונדיב, אנטון רדף צדק ורצה שלכולם יהיה טוב. הוא שאף לשלום ולביטחון. אנטון לא אהב מריבות והשתדל לפתור כל בעיה באופן דיפלומטי, ללא עימותים והפעלת כוח. הוא אהב את החיים ובחופשותיו מהצבא נהג לבלות עם חבריו, לצאת לפיקניקים בימי הולדת ולדיסקוטקים.

אנטון היה בן, דוד וחבר אוהב ודואג. הוא אהב את הארץ ואת הצבא והפך לישראלי לכל דבר. לאחר השחרור מהצבא תיכנן לטייל בחו"ל עם חברים, אולם לא זכה להגשים את תוכניותיו.

ביום י"ג בשבט תשס"ד (5.2.2004), יום לפני יום הולדתו העשרים-ואחת, נפל אנטון בעת מילוי תפקידו. הוא נטמן בבית-העלמין הצבאי סגולה בפתח תקוה. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחיינים.

לאחר מותו נשארו כמזכרת למשפחה החיות של אנטון: סנדי כלבת הגולדן רטריבר ואקווריום עם דגים טורפים שקיבל במתנה מאחותו ליום הולדתו ה-20.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה