קורות חיים
ענבר ארליך בת בלה ומאיר, נולדה בפתח-תקווה, בשכונת נוה-עוז ביום י"ח בניסן תשי"ט (28.4.1959). למדה בביה"ס היסודי "נוה -עוז". המשיכה למודיה התיכוניים בביה"ס התיכון ע"ש "אחד-העם" בפתח-תקווה ובבי"ס אנקורי בתל-אביב. שנות ילדותה הראשונות של ענבר עברו עליה בארה"ב ובקנדה, שאליהן נסעו הוריה בשליחות מטעם הסוכנות. כששבו לארץ, השתלבה ענבר בלא שום קושי בלימודים בבית הספר בפתח-תקוה, מטבעה היא הייתה ילדה עליזה, מלאת חיים ועירנית מאוד ועד מהרה נקשרו אליה מוריה וחבריה לכיתה. ענבר הייתה תמיד מוקפת חברים וחברות והשתתפה בכל הפעילויות החברתיות של בני כיתתה. כשהייתה בת שבע-עשרה למדה נהיגה באופנוע, רכשה קטנוע והייתה נוסעת מדי יום לבית-הספר בתל-אביב.
היא הייתה נערה מוסיקלית מאוד, הרבתה להאזין למוסיקה ואף פרטה על גיטרה. בילדותה למדה ענבר ריקוד ובנערותה השתתפה בחוגים לריקודי עם. מגיל שתים-עשרה נהגה לכתוב יומנים אישיים והרבתה להתכתב עם ידידים. הייתה חברה בתנועת "הנוער העובד" בנוה עוז ונטלה חלק בפעולות השונות בקן, בטיולים ובערבי חברה.
התגייסה לצה"ל ביום 26.12.1977 שירתה בפרקליטות הצבאית לשביעות רצונם המלאה של מפקדיה. ענבר היתה חיילת ממושמעת, אחראית ומסורה ובלטה בעדינותה ובנעימות הלכותיה.
ביום כ"ו באלול תשל"ט (18.9.1979) נפלה ענבר בעת מילוי תפקידה והובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בפתח-תקווה.
בת 20 בנפלה. הניחה אחריה הורים, אחות ושני אחים.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדה: "קציני היחידה וחייליה העריכו עד מאוד את מסירותה של ענבר לתפקיד, את הגינותה, את אצילות הנפש שבה ואת צניעותה. היא היתה שקטה, נחבאת אל הכלים ואוהבת אדם. כולנו הכרנו והוקרנו אותה".