רס"ר אורי-פישל גולדוייס ז"ל

קורות חיים

בן פולה ומשה. נולד ביום י"א בתשרי תש"ז (6.10.1946) בגרמניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. למד בבית-ספר יסודי ברחובות והמשיך את לימודיו בבית-ספר תיכון בעיר. לאחר-מכן למד בבית-הספר הטכני בחיפה את מקצוע האלקטרוניקה. אביו נפטר כשפישל היה בן 15 לערך, לאחר מכן נפטר אחיו בתאונת דרכים.

הוא גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1970. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפ"טי קשר הוצב ליחידות שדה ועורף של חיל הקשר. לפי הערכת מפקדיו היה "מסור לתפקידו ושולט בו, נוח לבריות וער לנושא שמירת רכוש צה"ל". במהלך שירותו השתלם בקורס מש"קי ציוד קשר. בשנת 1970 הוא התנדב לשירות בצבא הקבע. חבריו ליחידה מספרים: "הוא היה ממושמע, בעל ידע מקצועי, זכר בעל-פה מספרים קטלוגיים, קפדן בשמירה על ציוד, ממש תענוג לעבוד איתו. היה פעיל גם מבחינה חברתית: מארגן מסיבות, מרבה לשוחח על כדורגל". ומוסיפה רעייתו: "אורי חובב ספורט מושבע, אוהד קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה. יחדיו צפינו בסרטים ובילינו במועדונים." הוא הועלה לדרגת רב-סמל וקיבל את אות השירות המבצעי. אות מלחמת יום-הכיפורים ואות מלחמת שלום-הגליל.

בשנת 1973 הוא נשא לאישה את שרונה והם בנו את ביתם בפתח תקווה. הם חבקו את בנם אלעד ולאחר תלאות רבות הגיעה המשפחה אל המנוחה והנחלה. דווקא אז המר להם הגורל. ביום כ"ט באייר תשמ"ו (7.6.1986) נפל אורי-פישל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפתח-תקווה. השאיר אחריו אישה, בן, אם ואח - צבי. לאחר מותו קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "פישל ז"ל שירת ביחידה כשמונה שנים. עשה עבודתו נאמנה, באחריות ובמסירות, לעולם לא התלונן על קשיים ונרתם ברצון לכל משימה. בתקופת שירותו תחת פיקודי בבסיס ציוד קשר מרחבי רפידים דאג שהציוד יגיע בזמן ליעודו, וזאת במחיר ויתור על מנוחה ונוחיות. פישל היה גם חבר טוב וכך הוא יחרט בזכרוננו."

בחוברת לזיכרו בהוצאת יחידתו, כתב לו מפקדו: "את זכרך לעד לא נשכח, את טוב לבך, את רצונך לעזור לזולת בכל עת, את הקרבותיך למען הכלל, ללא התחשבות בך עצמך, אכן אחי אתה, אחי לנשק, אחי לזכרונות, אחי שלא אשכח".