סמל איתן איתני חממי ז"ל

קורות חיים

בן שושנה ויואל. נולד ביום כ"ז באב תשכ"ה (24.8.1965) בעפולה. בשנת תשל"א התחיל לימודיו היסודיים ובשנת תשמ"ג 1983 סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה ובהתנהגות למופת. אדם פעיל, משרה מורל גבוה בכל מפגש חברתי, מופת ביושרו, מרשים בהופעתו ותרבות דיבורו, דייקן, שקדן, ממושמע, נאמן לתפקידו ומסור לביצוע משימות המוטלות עליו, חבר נאמן ומנהיג טבעי. יישם לעצמו עקרונות החכמה, העצה, התבונה והשלום וקנה לו שם טוב בקרב חבריו. תרם לזולת עזרה ומעשה בעת מצוקה והתחבב על הבריות. נכנס אל עולמן של הענווה והיראה ובגישתו הכנה והטבעית, צבר אהבה ואהדה בקרב הוריו, אחיו ומוריו.

איתן ניצל את שעות הפנאי למימוש עצמי וליצירה מעשית, אהב לעסוק במיכניקה עדינה ובמערכתו הסטראופונית. אהב לשמוע מוסיקה בכל זמן פנוי. ספרי הקריאה החביבים עליו מאוד הם אלה הדנים בנושאים צבאיים, על מורשת קרב של יחידות מובחרות, על מורשת הקרב של חטיבת גולני, מערכות, מכתבי יוני, בטאוני חיל האוויר, פרשיות נעלמות, סיפורי תהילה וגבורה על חיילים ומפקדים בקרב. בתחום הדתי-מסורתי - הניח תפילין ומאז חגיגת הבר-מצווה, הלך להתפלל בבית-הכנסת בשבתות ובמועדים. עם סיום לימודיו התיכוניים ולקראת גיוסו לצה"ל, עבר קורס נהיגה אזרחי ועבד זמנית כפקיד בבנק הפועלים ויצר לעצמו קשרים אישיים עם המנהל וסגל עובדיו ולקוחותיו.

ביום ז' באלול תשמ"ג (16 באוגוסט 1983) התגייס לצה"ל. ראשית דרכו עשה בשריון, מסלול טירונות בניצנים. סיים הפרק המקצועי הייעודי ואימוני הצמ"פ הגדוד. בכל תקופת שירותו בצה"ל, פעל מבצעית בלבנון כשריונאי וכאיש חי"ר, ועל-פי בקשתו הנחרצת, עבר אל חלום נעוריו, אל 'חטיבת גולני'.

בשאיפתו להגשמה עצמית בצה"ל, הגיע אל היחידה הנבחרת, על-פי השקפתו לבטא את תרומתו הלכה למעשה בחטיבה הזאת, התאמן והיה ללוחם חי"ר מעולה. בין כל תקופות האימונים והקורסים המשיך בפעילות מבצעית רחבת היקף ורבת סיכונים בשנים 1983-5 ויצא מזה בריא ושלם. פרק לבנון תם ועם עוצבתו היה בין האחרונים שעזב את תחומה בחודש אייר תשמ"ה (אפריל 1985).

בחודש אייר תשמ"ה (מאי 1985) נשלח לקורס מ"כים. ביום 16.7.1985 בעת תרגיל לילי גדודי מסכם, נורה לעברו צרור מטווח קצר. הוא שהה ביחידה לטיפול נמרץ שלושה-עשר ימים, וביום י"א באב תשמ"ה (28.7.1985) נפטר מפצעיו.

איתן, ניהל קרב הגנה על חייו בתקיפות ובעקשנות שאין למעלה מהן. כך נשמעות כביכול, מלותיו הסופיות: "ראו נא הורי! אחי! עשיתי כל מה שיכולתי כדי לחיות, אך כוחותי לא עמדו לי בקרב הנואש והאכזר הזה".

יהי זכרו ברוך.

הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול.