רב"ט ישראל אריאל ז"ל

קורות חיים

ישראל אריאל בן שלמה ושרה ז"ל, נולד בפתח תקוה, ביום י"ג בטבת תשי"ח (5.1.1958), להורים שומרי מסורת. הוא היה הבן החמישי מתוך שישה ילדים. ומכיון שנולד בשנת העשור למדינה נקרא שמו: ישראל.

התחנך בבית הספר "נר עציון". המשיך למודיו לאחר מכן בישיבת כפר הרא"ה. בשנת לימודיו השנייה שם נפגעה אמו בתאונת דרכים ונפטרה. ישראל התגבר על הכאב, המשיך את לימודיו בדבקות ובהצלחה, וסיים את מסלול לימודיו בשנת 1976.

בזכות סגולותיו התרומיות התחבב ישראל על נקלה על חבריו ללימודים ולתנועה. "היה זה נער אציל נפש, בעל אישיות מיוחדת, שהקרינה מטובה על כל הסובבים אותו." כתב מי שהיה פה לחברים רבים. והוסיף: "תמיד אהב לעזור לזולת, ואהבת הבריות היתה בו תכונה ראשונית".

התגייס לצה"ל בנובמבר 1977. גוייס לצה"ל ובמבדקים נמצא ראוי להצטרף לצוות אויר. אך בהשפעת אביו ויתר על רעיון זה והתנדב לחיל הצנחנים. סיים קורס צניחה וקורס מ"כים כשדרגת רב"ט על שרוולו. היה חייל למופת. מפקדו העריך את אופיו במלים אלו: "בחור דתי, חייכן, טוב לב ובעל חוש צדק מפותח. בחור ישר, שהאידיאלים שהביאו אותו לחיל הצנחנים, ליווהו עד ליומו האחרון. אהב את שירותו בחיל הצנחנים. נחשב לבחור 'משקיע' בפלוגה ובסגל. ניכר בו, שהיה אוהב העם והמדינה".

ביום בו השתוללו המחבלים ב'אוטובוס הדמים' על כביש החוף שהה ישראל בחופשה בביתו. הוא נקרא לשוב לבסיס ונמנה עם הראשונים שעלו לצפון, ולקחו חלק ב'מבצע ליטני'. תוך כדי כיבוד וטיהור של אחד ממעוזי המחבלים בכפר מרון-א-ראש שבדרום לבנון נפל ישראל בקרב. היה זה ביום ו' באדר ב' תשל"ח (15.3.1978).

ישראל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שאול.

בתוך ההמון הרב שניצב ליד קברו היה גם שר הביטחון, והוא הספידו: "לא הכרתי את ישראל, אבל בעשרים וארבע השעות האחרונות שמעתי רבות את שבחו. שמעתי על כושרו ועל כישרונותיו, שמעתי כי היה תפארת למשפחתו. ואכן לא ייפלא, כי לא חיפש את הדרך הקלה - גם במסגרת חובתו של כל נער בישראל להתגייס לצהל - אלא חיפש את הדרך הקשה ומצאה במפוארת שבחיטבות צה"ל: בצנחנים... נפרד אני מישראל בשמי ובשם ממשלת ישראל".

בן 20 בנפלו. השאיר אחריו אב, שלושה אחים ושתי אחיות.

המשפחה תרמה לבית כנסת ספר תורה לזכרו של ישראל.