בנימין מונטר ז"ל

קורות חיים

בנימין בן ברוך, נולד בשנת תרנ"ח (1894) בלודז' שבפולין למשפחה שומרת מצוות. בעודו נער למד מאביו את מלאכת השענות והתכשיטים ועזר לו בחנות הגדולה. לאחר העבודה היה בא לבתי מדרש ולומד דף גמרא בכל ערב. הוא השיג גם ספרי חול בעברית וביידיש וקרא בהם בהתמדה. כשהקימה קבוצת נוער באזורו סניף של "צעירי ציון" הצטרף בנימין אליהם. גם היה מבאי מועדון "חובבי שפת עבר", ביקר בהצגות ושמע הרצאות וכבעל קול ערב הרבה לשיר בעברית וביידיש. בעל מזג טוב היה, חבר מסור מאוד. בשנת 1913 יצאו בנימין וחברו בדרכם לארץ-ישראל. הם הפליגו לארץ מנמל טרייסטה באנייה "הלואן". בדרך חלה בנימין ומחלתו נמשכה שנה שלמה גם בארץ ומנעה ממנו יציאה לעבודה. ואז שלחו לו הוריו מכשירי שענות והוא התחיל עוסק במלאכה זו בת"א וביפו. בתל-אביב הקדיש בנימין חלק גדול מזמנו לעבודה במפלגת "הפועל הצעיר". לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה והשלטונות התורכיים התחילו רודפים את הנתינים הזרים ביפו ובת"א, עבר לפתח-תקוה ושם יסד את קבוצת "עמל". הוא עצמו התחיל לעבוד בטוריה בפרדסים והיה לאחד הפועלים הטובים במושבה. כשהחל הגיוס לצבא התורכי התפזרה קבוצת "עמל" ובנימין עבד בחטיבת עצים לצבא. אח"כ עבר לעבוד בחולדה, לשמור בבאר יעקב ובכרמי רחובות, וב-1916 בא ליישוב המרוחק רוחמה שבו גם עבד וגם שמר. בזמן המאסרים הגדולים שערכו השלטונות התורכיים בארץ נאסר עם חברי רוחמה והועבר לירושלים שם עבד תקופת-מה ואח"כ הצטרף לקבוצה חלקאית במטולה שבגליל העליון. עם החמרת מצבם הבטחוני של ישובי הצפון בשנת 1920 עבר משם לתל-חי. בהתקפה הגדולה על חצר תל-חי ביום י"א באדר תר"ף (1.3.1920) נהרג מפצצה שנזרקה לתוך החדר שנמצא בו.

בן 26 בנפלו.

שמו הונצח בספר תל-חי, "ילקוט" וב"ספר העלייה השנייה".