קורות חיים
אליהו חינסקי-כהן בן אסתר ואריה. נולד בי"ג בסיון תרפ"ה (5.6.1925) בפתח-תקווה, דור רביעי בארץ. אבי סבו עלה ארצה בשנות הששים למאה התשע-עשרה, וסבו נילווה אל הביל"ויים בגדרה, ראשון-לציון ומקווה ישראל. מסבתו, שהצטרפה לראשוני בוני נווה-צדק, שביפו, נחל את ההתלהבות שלא פסקה בו כל חייו ומצד אביו את אהבת השדה והכפר. לאחר שסיים חוק לימודיו בגימנסיה "אחד-העם" בתל-אביב התגייס לחיל הנוטרים. צעיר חסון ויפה, עליז ובריא היה, בעל נפש רגישה ולב ער. באומץ לבו וכנותו רכש את לב ידידיו וחניכיו. בשנת 1942 במסגרת ה"הגנה" שהצטרף אליה בגיל צעיר, נשלח לקורס מפקדים שהתקיים בתל-מונד וסיימו בהצלחה, אחר-כך עשה בהדרכה ובשמירה אך נשא נפשו ליום שבו יינתן לו להשתרש בחיי חקלאות. ואכן לימים הצטרף לגרעין ההכשרה של "המכבי הצעיר" שבו שימש כמדריך.
בגיל תשע עשרה התייתם מאמו ומצא מפלט לצערו בעבודת התנועה. היה מראשי "המכבי הצעיר", השתתף השתתפות פעילה בתזמורת "כינור-ציון" והמשיך לשאת בתפקידי בטחון ככל שהוטל עליו. היה בין אנשי ה"הגנה" שיצאו להפגין הזדהות עם קבוצת שפיים הנצורה בידי כוחות הבטחון הבריטיים עקב הסתרת מעפילים פליטי חרב בקבוצה. אליהו נורה ונהרג כשניסה להתפרץ בראש קבוצת אנשי "הגנה", אל שטח המשק ביום כ"א בכסלו תש"ו, 26.11.1945.
מר חיים קריתי שהיה עד ראייה לנפילת חינסקי מספר: "ביום נפילתו נסעתי בבוקר באוטובוס ואמרו לנו שהצבא הבריטי פועל נגד שפיים ורשפון, קראו לנו להצטרף אליהם ולחוש לעזרת שפיים. הצטרפתי אליהם והגענו במשאית ואחרי-כן ברגל עד קרוב לשפיים.
התקרבנו בהמונים לעבר המשק, אבל הצבא הבריטי חנה קרוב למשק. בהיותינו קרובים מאוד לצבא הבריטי, הצביע קצין צבא בריטי בידו לעבר חינסקי. סרג'נט בריטי, שעמד ליד הקצין כיוון תת-מקלע טומיגן לעבר חינסקי שבלט בשטח כמנהיג, ירה בו והרגו. חינסקי נפל לא רחוק ממני. אחרי נפילת חינסקי, הורתה לנו ה"הגנה" לעצור מלכת, כדי למנוע קרבנות נוספים. נשארנו במקום שעה ארוכה עד שהצבא הבריטי זז מהמקום".
הובא למנוחת עולמים בפתח-תקווה. הניח אח.
זכרו הונצח בחוברת מיוחדת בהוצאת "המכבי הצעיר" ובספרים: חברי ארגון ה"הגנה" מפתח תקווה והסביבה; "ספר תולדות ההגנה" וב"לאש ולמגן"; בעתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכרו.