קורות חיים
פנחס בן יהודה וטובה, נולד ביום ד' בתמוז תרפ"ג (18.6.1923) בפולין. בל"ג בעומר תרפ"ה הגיע ארצה עם הוריו שהתיישבו בפתח-תקוה. למד שם בתלמוד תורה "שארית ישראל". נודע כעילוי ובן תשע נשלח ללמוד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. משם עבר לישיבת "חברון" בירושלים. למד בה שנים אחדות, הגיע לידיעה רבה בתורה והשתלם באופן פרטי בידיעות כלליות.
תחת רושם הזוועה של השמדת בחורי ה"ישיבה" בפרעות תרפ"ט בחברון החליט, כי אסור שדבר כזה יתרחש שנית ועל הבחורים להתאמן בנשק ולהיות מוכנים להילחם באויב וגם בשלטון התומך בו. מתוך כך הצטרף למחתרת אצ"ל ויצא לעבוד בליטוש יהלומים. נתגלה במהרה כעילוי גם בלחימה, בהדרכה ובאימון ופעל שנים אחדות בפתח-תקוה, בכינוי "ראש קבוצה נחמיה". הועבר לתפקיד אחראי בחיפה ובגליל, בכינוי "סמל א' בנימין", והצלחתו עלתה בהרבה על תקוות מפקדיו. רכש הרבה חברים, חינך אותם והדריכם ברוח ובמעשים ויצר מזיגה מופלאה בין חומרתו של מפקד ובין חביבות של חבר.
עבד יומם ולילה ללא לאות בארגון ובפיקוד ובלחימה, בשיתוף כוחות אצ"ל בהגנה על חיפה העברית, בהשבת מהלומות לתוקפים הערבים ולתומכיהם הזרים, עד שבאחד מסיוריו בעמדת-ההגנה נפצע קשה על-ידי צלף ערבי. הוכנס לבית החולים ולמרות מצבו הקשה לא פג ההומר שלו והוסיף לעודד את חבריו שביקרו אצלו, וגם לאחר שלא יכול עוד לדבר נשאר בדעה צלולה והתגבר על מכאוביו.
ביום המחרת, ד' באדר ב' תש"ח (15.3.1948), נפח את נשמתו. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בפתח-תקוה. אחרי מותו נקרא מחנה האימונים המחוזי על שמו במחתרת: מחנה בנימין.
בן 25 בנפלו.